בכל דור ודור איזה רשע נופל לבור

בכל דור ודור איזה רשע נופל לבור

זכותו הדמוקרטית המלאה של העבריין הסידרתי שנאשם בפלילים להמשיך להסית, לפלג, להשניא, להכפיש, להפחיד, להעליב, להאשים אחרים או לנסות לתקוע לדמוקרטיה הציונית מקלות בגלגלים לצרכים אישיים.

מצד שני, אחרי החגיגה המרהיבה והמהנה בסוף תמיד מגיע תומה, והרשעה בערכאה תעביר את העבריין אחר כבוד במכונית עם שמירה לישיבה מאובטחת ונעולה מאחורי סורגים במתקן סגור, לבלות שם עם שאר העבריינים שהסתבכו בפלילים.

נו, טוב. זו כנראה מתנה שמצפה לחגים ולמועדים אחרים, אבל בטוח שהיא מאוד תשמח את הישראליות והישראלים, אולי בגלל הסגרים, השקרים או הסבבים היקרים.

יתכן שבגלל שלנאשם בפלילים אין הרבה סיכויים לגרום לנזקים נוספים על אף הניסיונות הזדוניים והבלתי פוסקים לברוח מעונשים ניתן לעבוד לנושאים לגמרי אחרים, שגם הם די מעניינים.

בעוד אנו נהנות ונהנים מבעיות פנים, עלילות מושחתים ועבריינים סידרתיים או סתם חוגגים בגלל מה שאולי פעם קרה לכמה מצרים סרבניים, יש בינתיים בעיות רציניות גם אצל אחרים, והמון אזרחיות ואזרחים מאוד מתקשות ומתענים.

כנראה שיש לישראליות ולישראלים רגשות מעורבים כלפי האוקראיניות והאוקראינים, שלאחרונה מאוד סובלים או ממש מתים בגלל תוקפנותם האכזרית וחסרת ההצדקה של הרוסים. אונם האירופים מאוד רחוקים, אבל מהתמונות נראה שגם הם ניראים כיצירות ובצלמים, ממש כשאר הברואות והברואים שיצר השוכן במרומים.

אומנם אנו היהודים היחידים בעולם ששלחו להם בית חולים וגם נשלחו כל מיני דברים שבהם אולי ניתן לעזור למותקפים הנואשים בלי לעצבן יותר מידי את הפולשים, אבל מתן העזרה והתמיכה בפרהסיה קצת מהוסס ויש ניסיון ממלכתי להלך בזהירות רבה בין הטיפות והטילים, כנראה משיקולים פוליטיים הכרחיים.

חוץ עמדת המנהלים והשיקולים המדיניים החשובים, יש אצלנו גם קולות זועמים שעדיין זוכרים מה פעם עשו האוקראינים ליהודים לפני עשרות רבות של שנים, והם קצת מתעלמים מהעובדה המזעזעת שהנכדים והנכדות של הרשעים הללו בחרו לעצמם מנהיג יהודי באופן דמוקטי כבר לפני שנים ומזה דווקא נראים מרוצים.

מה אפשר לומר? המצב הזה קצת לא נעים ליהודים מוסריים, שהרי אין בעולם הרבה שעומדים לצידם של אלה הרוצחים אזרחיות ואזרחים, שלא לדבר על מעשים יותר נוראיים שנותרים כצלקת לכל החיים. חשוב לסייע לסובלות ולסובלים, שהרי כך מומלץ בכתובים, אבל רשמית אנו זהירים, די נטראליים ומגנים צילומים מזוועים רק כשמוכרחים.

ללא קשר לחוסר יכולתנו לתת יותר אמצעים יעילים לאוקראינים המסכנים, הכלים הרוסיים נשרפים בהתמדה יעילה בעזרת ציוד ששולחים התורכים, האמריקאים והרבה אחרים. מעניין כמה כלי צבא הרודן הרוסי יקריב במלחמה חסרת הצדקה עד שיבין שקצת קשה לכבוש את העולם, אפילו שנורא רוצים לחוש גדולים, חזקים, מאיימים וחשובים?

האם הצאר המתוסכל יתחיל עכשיו לנפנף באמצעים יותר מסוכנים, מהסוג שגם יש בשפע לאחרים, כדי להראות שאם לא ממש הולך לו אז הוא מוציא איומים מפחידים, חש תיסכולים זועפים ועושה פוזות אובדניות לצופות לצופים? האם כולם וכולן יתרשמו מהכרזות המאיימות והצילומי הנאומים, ירעדו ויחושו מפוחדים, או שמנהיגים רק יורו על העלאת רף המוכנות אצל מפעילי התגובה לכאלה דברים?

בקרוב כנראה נראה אם הצאר האכזר יוותר, אפילו שזה קצת קשה בעבור מי שרגיל להשיג את כל שאליו הוא חותר, או שכבר לא נהייה יותר ואז זה בכלל לא ישנה מה יצא מזה. נו, טוב. אף נביא אינו באמת צופה, אבל יתכן שלעיתים הוא בעצם מבטא בחזונו המשונה את מה שהוא לא באמת רוצה שיקרה. למעשה, יתכן מאוד שעדיף לדבר על זה.

.ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן