תהליכים מסוכנים ופושעים אלימים
זה לא תמיד נעים להביט לאמת בפנים, אבל אם שותקים או מתעלמים אז הדברים המפחידים רק נעשים הרבה יותר מזיקים ומסוכנים.
הנה לדוגמה, אם מענישים ומשתיקים את אלה שמזהים תהליכים מסוכנים, אז אחרי זמן בעיתונים מדווחים על פשעים בינלאומיים
ציטוט:
ישעיהו ליבוביץ נתן להם שם והגיע הזמן להשתמש בו: יודונאצים.
עבור המתנחלים כל יום הוא ליל הבדולח וכן, מותר כבר להשוות. במשך זמן רב מדי הקטינו את האיום או החמידו אותו.
הם היו בפינו קומץ קיצוני, נערים שזקוקים לעובד סוציאלי, אובדי דרך. אבל ישעיהו ליבוביץ נתן להם שם והגיע הזמן להשתמש בו בכל פעם שעוסקים בהם: יודונאצים. לפני שבוע הם עקרו עיניים של טלאים חיים,
השבוע הם שלחו מדי יום את הצאן שלהם לרעות בחלקת קבר באום אל־חיר. הכבשים והעזים המלחכים את הפרחים שנשתלו סביב הקבר לא יודעים שחילול קברים הוא כלי פשיסטי של דה־הומניזציה, טרור פוליטי וגזענות, אבל הצבא והמשטרה יודעים מה המניע למעשה המתועב.
שמות המתנחלים מוכרים להם, אבל במקום לעצור אותם הם משקיפים מהצד, במקרה הטוב.
עד כאן ציטוט.
נאשם בפלילים מינה פושע סדרתי מורשע לפקד על המשטרה.
למרבה הצער, תופעות של גזענות, כוחנות, עבריינות ושנאה מקבלות תמיכה מההנהלה לצורכי פוליטיקה, וזו בעיה חמורה שהחוק יאלץ לטפל בה.
עיקרה של תורה אינו איבה, טינה או מלחמה מתמידה, אבל לא כול המתחזים ליהודים מבינים בה.
במקום לסור מרע, לעשות טוב ולבקש הסדרה החוטאים משתוללים כאילו אין אלוהים ברקיע.
למרבה הצער, תהיה לדבר תוצאה והפושעים המוסתים עלולים לחוש חרטה.
קישור למאמר בהארץ.
