מה לגבי הסדרה ושיתוף פעולה?
איך רוכשים את אימון הבוחרות והבוחרים?
זה די פשוט- אומרים לכולם וכולן דברים סותרים, וכך מגייסים את כול הצדדים.
ציטוט:
בשאלת החלת חוק נישואים אזרחיים השיב בנט כי “כל אדם בישראל יוכל להקים משפחה”, אך בו-זמנית הסתייג באומרו כי “נישואים הם כדת משה וישראל”.
עד כאן ציטוט.
איך נשמעים קשוחים, סרבניים ונגד הכתוב במגילה שהקימה מדינה ליהודים כדי לדבר לליבם של מוסטים לשנאת אחרים?
ציטוט:
בנט על הקואליציה: “התנהלות של ממשלת שמאל – סמרטוטים”; על הקמת מדינה פלסטינית: “גם למען נורמליזציה עם סעודיה – לא אוותר על שטחים”
עד כאן ציטוט.
בעברית קלה, המועמד שלא ממש הצליח בפעם שעברה מבטיח לסרב להסדרה, וזה סותר את חזון האומה, ביטחונה וגם את רצונה המוצהר של אמריקה.
אז מה, נפתלי משמיע הבטחות מרהיבות לעוד עימותים ומלחמות? מה לגבי תקווה לשלווה ורגיעה שיביאו פריחה? מה עם הגשמת חזון המדינה להסדרה בשכונה? זה לא ילהיב את האומה שכבר מספיק סבלה?
למה להצהיר על חוסר מוכנות לשתף פעולה באופן שוויוני עם מיעוטים דמוקרטים וישראלים? החרדים המשתמטים אינם דמוקרטים וגם לא ציוניים, ובמגילה מוסברת הגישה לגבי דת, מוצא, מין וגזע בדמוקרטיה.
מי שפעם היה ראש ממשלה מתנגד לכתוב במגילה? הוא אומר לא הסדרה ולא לשיתוף פעולה? למה לא לפתור את הבעיה, להנמיך את להבות השנאה ולעצור את סבבי המלחמה?
קישור למאמר בכאן.

