דמוקרטיה מרשה למורדים בה להצביע?
צורר מפורסם עם שפם שפעם עסק בהסתה לשנאה וביצע רצח עם פעם אמר-“עם אחד, מלכות אחת ומנהיג אחד”. ההיסטוריה מראה שהרודן הרשע גרם נזק כביר לעולם ולא היה אדם נחמד.
אצלנו הנוסח קצת שונה, אולי כדי שיתאים לרוח התקופה, אבל המטרה דומה-שליטה גזענית בעזרת טיפוח שנאה, פלגנות והטלת אימה.
זה נשמע קדוש ובסדר לומר-“תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. מצד שני, המסר מתעלם ומבטל את קיומם של אלה שאצלם יש שם קצת אחר לאל, זה הרב חסדו שחומל על כול מי שאולי מאמין בלב שלם אבל מאוד סובל.
במציאות, אנו עם אחד שבו הרבה יש משפחות שונות, שלל תרבויות, שבטים, חמולות, קבוצות, ארגונים ואפילו כמה כתות משונות או מוזרות. מה שכנראה מאחד אותנו זה קיומם של איומים חיצוניים, והאמונה שכולנו ישראליות וישראלים.
התורה היא קובץ של ספרים עתיקים שכוללים סיפורים מרתקים שמקור חלקם, כמו למשל עלילות נוח ואיוב, הוא בתרבות של המסופוטמים הקדומים מאור כשדים.
יש שם סיפורים נהדרים אודות המייסדים, פושעים, צדיקים וחוטאים, אסונות לאומיים וניסים מופלאים. בקיצור, בתורה אחת יש המון הפכים ושפע דוגמאות להרבה דברים מאוד שונים. הדבר היחיד שאולי ברור מהסיפור זה שחשוב לא להזיק לאחרים, לבקש שלום, ולנטרל סיכונים רק אם מוכרחים.
היום בארץ ישראל רשמית עדיין יש דמוקרטיה, וזה אומר שלא כול מי שמצביע לכנסת הוא ציוני, יהודי או בעד החזון הלאומי להסדר אזורי.
אם נמנע מכול מי שאינו ציוני את הזכות להצביע וליטול חלק בהליך הדמוקרטי המון כסף ציבורי לא יועבר למגזר הסחטני, זה שמשתמט ולא מסייע למאמץ הלאומי.
והרי שאלה: הדמוקרטיה מרשה למורדים בה להצביע בעד אפליה או דיקטטורה? למה?
קישור למאמר בהארץ.

