סיכום קצת עגום
כשחולפת עוד שנה נהוג לסכם אותה לאור התקופה, לחוות דיעה ואפשר גם לשאת איזה נבואה חילונית מרשימה לגבי מה שטרם אירע.
המאמינים משוכנעים שאם מביעים חרטה בסוף הימים הנוראים, וגם מתחננים למחילה בתרועה מרשימה לאחר צום קשה למשך יממה שלמה, מקבלים על תנאי לעוד שנה.
ההיסטוריה מראה בצורה מאוד ברורה שיש חשיבות רבה וקדושה לכבד אחרים, לעשות טוב, לסור מרע, לחתור להסדרה ולהמנע מפגיעה. למעשה, סביר שזו הסיבה שהתחשבות בזולת כמוך ורדיפת שלום זה עיקרה של תורה.
למרבה הצער, גם בימים שמחים חיוני לזכור את הלקחים העצובים ממישגים קודמים כדי לוודא שהדברים לא חוזרים על עצמם, שכן הם מאוד מזיקים וכואבים.
הסתה שנאה וסרבנות להסדרה סותרים את הכתוב במגילה, וגם לא ממש תואמים להמלצתה של התורה הקדושה.
ציטוט:
ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ: (תהלים פרק לד פסוק טו)
עד כאן ציטוט.
אם במקום נאמנות יש חמדנות ואנוכיות, במקום הסדרה ושלום יש מאמץ ללבות מדון שיביא יגון, ובמקום ביטחון יש אסון, אז כנראה שיש בעייה עם הפושע הסדרתי, זה הנאשם בפלילים שמשום מה עדיין אוחז בשלטון במקום לשבת סגור כאסיר מורשע בתא קטון.
קישור לכתר מקראות.
