עובדה או אמונה?
בעולמו המופלא קיימת סתירה מהותית ובסיסית בין אמונה קדושה בכתוב במגילה עתיקה לבין השיטה המדעית, שמחייבת קצת עבודה מחקרית ומדידה יסודית.
ההבדל העיקרי בין הגישות הוא ההתעקשות של המדענים המעצבנים לקבל הוכחה ממשית ומוחשית לכול תיאוריה אפשרית. זה לא שאין לכופרים הסקרניים אמונה, אבל הם רוצים הוכחה כדי להשתכנע.
להלן הסבר שסיפקה לתופעה הזו איזה מכונה, אבל למרבה הצער גם הסברים מפורטים לא תמיד מספיקים כדי לשנות אמונה מוצקה שהשתרשה כאילו אין בילתה.
ציטוט:
השיטה המדעית היא אוסף של עקרונות וטכניקות מובנות המשמשות לחקר תופעות, צבירת ידע חדש, ותיקון או שילוב של ידע קודם. מטרתה המרכזית היא להגיע להבנה אובייקטיבית ומבוססת מציאות של העולם. [1, 2, 3]
להלן העקרונות הפילוסופיים והמעשיים המרכזיים המובילים את השיטה:
עקרונות היסוד של החשיבה המדעית
- אמפיריות: המדע מבוסס על ראיות חושיות ומדידות ממשיות (נתונים), ולא על אינטואיציה או אמונות בלבד.
- אובייקטיביות: המחקר מתוכנן כך שיצמצם למינימום את ההטיות האישיות, הרגשות או האינטרסים של החוקר.
- עקרון ההפרכה (של קרל פופר): כדי שטענה או תיאוריה ייחשבו למדעיות, חייב להיות תנאי או ניסוי שיכול להוכיח שהן שגויות. אם אי אפשר להפריך תיאוריה (למשל, “מפלצות בלתי נראות קיימות אך לא משאירות עקבות”), היא אינה מדעית.
- ברי-הדירות (Reproducibility): אם חוקר אחר יחזור על אותו הניסוי בדיוק, באותם תנאים, הוא חייב לקבל את אותן התוצאות.
- תערו של אוקאם: כאשר ישנם מספר הסברים אפשריים לאותה תופעה, השיטה המדעית מעדיפה את ההסבר הפשוט ביותר שאינו דורש הנחות מורכבות מיותרות.
עד כאן ציטוט.
המון ספרים קדושים נכתבו על ידי פרשנים מעמיקים והוגים מפולפלים כדי להסביר שלוש מילים: חשוב להתחשב באחרים.
סביר שהמאמינים לא יוותרו על עקרונות בסיסיים גם אם יוצגו להם נתונים מדעיים.
הנה למשל, רוב העולם יודע שפעם היו כאן דינוזאורים מפחידים ורעבים שהתפתחו ושיגשגו במשך מיליוני שנים, אבל בספר הקדוש כתוב שלבורא זה רק לקח שבעה ימים. אז מה עושים? נו, טוב. אולי אפשר להתעלם מנתונים מחקריים של חילונים או גויים ורק ללמד ספרים ישנים.
כאמור, יש הבדלים קלים בין הגישות לחיים, אבל יודעי דבר מספרים ברוגע למתעניינים שקינאת סופרים מרבה וויכוחים.
