חשיפה גלויה וקצת מביכה
הנהלה מזיקה, חמדנית, דורסנית, נקמנית, אלימה, לקויה ורעה תלך הבייתה, אבל תיקון הנזקים והענשת שותפיהם של העבריינים כנראה עוד יארך תקופה ארוכה.
ציטוט:
מבוא ותמצית התלונה
1. תלונה זו מוגשת בגין התנהלות עיתונאית חסרת אחריות, שלוחת רסן ורשלנית מצידו של עיתון “ישראל היום”, אשר פרסם כתבה וכותרת המהוות פגיעה אנושה ושקרית בשמו הטוב ובמשלח ידו של המתלונן, תוך הפרה ישירה של חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965.
2. ביום 1 בנובמבר 2026, פרסם העיתון במסגרת מדור הבריאות כתבה מכפישה תוך אזכור שמו המפורש של המתלונן, רון קראוס.
3. הפרסום הציג כעובדה מוגמרת וקיימת כאילו התנהל בין המתלונן לבין מטופלת “קשר אינטימי שכלל תכנים מיניים”.
4. פרסום דיבתי זה עומד בסתירה מוחלטת, חזיתית ובלתי ניתנת ליישוב אל מול הממצאים העובדתיים והקביעות הפוזיטיביות של ערכאה שיפוטית רשמית – ועדת המשמעת של משרד הבריאות – אשר דנה באותו תיק ממש.
ב. הפער הבוטה: הקביעה השיפוטית אל מול הדיווח השקרי
5. עיון בנוסח הרשמי והמחייב של החלטת ועדת המשמעת של משרד הבריאות חושף כי הוועדה ניקתה את המתלונן לחלוטין מכל רבב מיני או כוונת זדון, וקבעה ברחל בתך הקטנה:“לא הוכח כי התקיים מגע פיזי או קשר מיני פיזי בין הנקבל למטופלת… כמו כן קבענו במפורש כי לא התרשמנו שהנקבל פעל מתוך כוונה לפגוע במטופלת או לנצל את מצבה”. [1]
6. למרות קביעה שיפוטית חד-משמעית ומזכה זו, בחר עיתון “ישראל היום” לעוות את המציאות לחלוטין, לנקוט ב”פייק ניוז” מובהק, ולהדביק למתלונן, תחת שמו המלא, כותרת ודיווח המייחסים לו קשר מיני ואינטימי שלא היה ולא נברא.
ג. הפרת תקנון האתיקה של מועצת העיתונות
7. סעיף 4 לתקנון האתיקה (חובת האמת והדיוק): עיתון ועיתונאי לא יפרסמו דבר הידוע להם שהוא כוזב, מטעה או מעוות. פרסום דיווח המאשים אדם בקשר מיני תוך חשיפת שמו, כאשר פסק הדין הרשמי קובע הפוך, הוא הפרה חמורה של סעיף זה.
8. סעיף 5 לתקנון (בדיקת העובדות): המערכת כשלה לחלוטין ולא טרחה להצליב את הדיווח הסנסציוני עם מקור החומר – פסק הדין הכתוב של משרד הבריאות שהיה מונח לפניהם.
9. לשון הרע זדונית: הצגת האשמות שנדחו ע”י ערכאה שיפוטית כעובדות קיימות תוך זיהוי שמי של המתלונן גורמת לו נזק קטסטרופלי, בלתי הפיך, לשמו הטוב, למשפחתו ולמטה לחמו.
ד. הדרישות והסעדים המבוקשים
10. לאור המחדל המערכתי החמור, המתלונן דורש מהגורמים המפקחים ומהנהלת העיתון לפעול באופן מיידי כדלקמן:
• א. הסרה ותיקון מיידי: להסיר את הכתבה המכפישה או לשנות את הכותרת והתוכן באופן מיידי בגרסה המקוונת, כך שישקפו את האמת המוחלטת של פסק הדין.
• ב. פרסום התנצלות והבהרה: לפרסם הבהרה והתנצלות רשמית ובולטת, הן במהדורה המודפסת והן בדיגיטל, באותו סדר גודל ומיקום שבו פורסם הדיווח המטעה.
• ג. הליך משמעתי פנימי: על מועצת העיתונות לפתוח בהליך בירור אתי כנגד הכתב/ת ועורך/ת המדור שאישרו את הפרסום המעוות.
המתלונן שומר לעצמו את הזכות המלאה להגיש תביעת נזיקין אזרחית בגין לשון הרע לבית המשפט המוסמך, לפיצויים סטטוטוריים ועונשיים בגין הנזקים הכבדים שנגרמו לו.
בכבוד רב,
רון קראוס
