בדיחה גרועה וצרחות במליאה

בדיחה גרועה וצרחות במליאה

חברי וחברות כנסת, במיוחד משורות הקיצוניים והקיצוניות, באופן די קבוע עולות ועולים לדוכן הנואמים וצורחים משם נאצות, קללות, גינויים ואישומים מופרכים או גסים כנגד נציגים ונציגות נבחרות וניבחרים מהקבוצות היריבות.

במליאה הנכבדה אנו שומעים שיש ישראלים רעים, בוגדים, אוהבי אוייבים, מזניחי קשישים, עבריינים, חמדניים, נכלולים ועברייניים, אבל הדברים הנוראים לא מעוררים גלים או מרגשים, אולי בגלל שהם די שגרתיים.

במשך שנים נראה שלחסינות ולחסינים היה מותר לקלל שוחרי שלום ציוניים ולטעון שהם רשעים מסוכנים שלכאורה רוצים לתת את המדינה לעמלקים מחמת דחפים אובדניים, שהם לכאורה מתנשאים, מפלים, רשעים, אנוכיים, ובאופן כללי אינם אנשים נחמדים מחמת היותם צאצאים של יהודים שברחו לאירופה מאימת הספרדים ולא נמלטו למקומות ים תיכוניים.

אפילו קריאות לכלוא את כל השמאלנים בבתי אסורים ולגרשם מהחיים הציבוריים לא זיעזעה את אמות הסיפים, וזה כנראה בגלל ששנאה לאחרים מאחדת את הבוחרים ועוזרת בסקרים. הפושעים הווזווזים הניקלים גם הניפו כרזות כנגד מושחתים והדבר המעליב מאוד פגע בריגשותיהם העדינים של אלה שתומכים בנוכלים סידרתיים.

אולי אהבת הזולת והימנעות מפגיעה הם רעיונות מוסריים יפים מהדת, אבל לא נראה שלכל הפוליטיקאים אכפת. במציאות, הנאצות במליאה הרבה יותר נוראות מבדיחות שאינן מצחיקות לזכר אמירות מטופשות וישנות.

מצד שני, כאשר זמר מנסה להתבדח וזה לא ממש יוצא לו יפה מייד כל המקופחים, הנעלבים והמזועזעים נחפזים לגנות את הדברים הנוראים, וקמה מהומת אימים.

ציטוט:

על הבמה גרוניך אמר: "הסתכלתי על הקהל אמרתי, כזה קהל אני רוצה תמיד. באמת אתם כל כך אשכנזים כאלה. אין פה אפילו צ'חצ'ח אחד. ואתם משתפי פעולה כמובן כמו ווזווזים. יפה, אני גאה בכם, אתם שרים יפה".

עד כאן ציטוט.

כמובן שלומר שווזוובים הם משתפי פעולה שגם משתתפים בשירה כמו ילדים טובים זה עלבון נורא לקהילה שהושמצה. אין פלא שקמה מהומה כבירה בכל המדינה.

לעומת הזעם הציבורי לנוכח בדיחה שלא ממש צלחה האומה לא יצאה מדעתה כשנאמר לה ששרה נכבדה בממשלה היא בהמה, או שהסתה פלגנית, הרסנית ומזיקה לשנאה לכאורה מאחדת את הקבוצה.

לנוכח ההבדלים התהומיים בין התגובות הציבוריות לדיברי אומנים והכרזות הפוליטיקאים נדמה שיש בארץ אפליה קלה שאינה ממש ראויה.

כנראה שאסור להשמיע בדיחות מהבמה בזמן הופעה אם המדובר בהלצה של זמר שלא הובנה, אבל בהחלט מותר לנציגי ונציגות ציבור להפיץ הסתה לפלגנות ושנאה במליאה אל מול המדינה כולה. למעשה, אפילו אפשר סתם להאשים ישראלים אחראיים בבגידה, בשנאה לתורה הקדושה או בשחיתות נוראה, וזה בכלל לא מפריע לפרהסיה.

אולי ניתן להגיע לפשרה ולהסכים שזה לא ראוי להשמיץ אף קבוצה מאף במה וזאת כדי לשמור על אווירה נעימה במדינה?

למעשה, זה יהייה מאוד נחמד אם חברי וחברות המליאה יפסיקו לנסות להעליב, לפגוע, להשפיל, להביך ולהוציא דיבה רעה אל מול האומה ההמומה כמעשה של שיגרה. הזמרים מצידם יתחייבו בעיקר לעסוק בזימרה ולא בהכפשה, העלבה, תקיפה, השמצה ריקה, רמייה, שחיתות נוראה ובהסתה פרועה.

קישור למאמר בידיעות.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

One thought on “בדיחה גרועה וצרחות במליאה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן