למה הכותרות לא צוהלות?

אולי המדע יעזור לנו קצת להרגע מהחרדה הקיומית המתמידה? למה לא מפרסמים ברבים שלכאורה יש תרופות יעילות למחלה המפחידה כדי קצת להשקיט את חרדות הפרהסיה?

משום מה אין במדינה שום סערה וגם לא התפתחה מהומה או התארגנה הפגנת מלאת צהלה. מי יודע? אולי לאחר שילטון הכנופייה הפרהסיה הפכה קצת חשדנית, ספקנית ואדישה לגורלה, או שסתם התרגלה שמסתירים מימנה את התמונה המלאה?

יתכן שהידיעות למטה היו זוכות לקצת יותר כותרות נלהבות אם לא היינו עסוקים בזוטות יותר מעניינות.

ציטוט:

הצלחה משמעותית: התרופה שהצילה חולי קורונה במצב קשה ממוות.

שורת מחקרים שנעשתה על כמאה אלף חולים בארצות הברית הצליחו להוכיח כי התרופה רמדסיביר יעילה מאוד בהפחתת הסיכון למוות מקורונה • מרבית החולים קשה שקיבלו את התרופה השתחררו מבית החולים במצב טוב • פרופ’ גליה רהב: “זאת תרופה מאוד בטוחה – התוצאות מעודדות”

ציטוט:

הטיפול ברמדסיביר: לא רק לחולי קורונה קשים
מחקר גילה שחולי קורונה שקיבלו את הטיפול, הגדילו ב-65% את הסיכוי לשיפור במצבם הקליני • בעקבות כך, בארה”ב הרחיבו את האישור לשימוש בתרופה.

ציטוט:

ביוון יחל ביום ראשון ניסוי ב-90 מטופלים בתרופה לקורונה שפותחה באיכילוב, שעד כה גילתה יעילות של 96% בשלב ראשוני ומצומצם.

ביום חמישי האחרון ביקר פרופ’ נדיר ארבר מאיכילוב, ממפתחי התרופה, עם ראש הממשלה קיריאקוס מיצוטאקיס ועם סגן שר הבריאות היווני על מנת לדון בניסוי הצפוי. במקביל גם ממשלת הודו, שמתמודדת עם גל תחלואה גדול וקשה בימים אלו, מבקשת לעשות ניסוי המשך בתרופה. גם ממשלת ברזיל גילתה עניין לקיים ניסוי בתרופה.

התרופה, שפותחה במעבדה של פרופ’ ארבר באיכילוב, נקראת EXO-CD24 והיא נלקחת בשאיפה ולא בזריקה. התכשיר פועל להרגעת סערת הציטוקינים- התגובה החיסונית הקשה שמתחוללת במערכת החיסון של חולי קורונה קשים.

לפי הודעת איכילוב, התרופה חולקה במסגרת הניסוי ל-30 חולי קורונה שמצבם בינוני או קשה, וכולם החלימו מהנגיף, כאשר 29 מהם החלימו תוך שלושה עד חמישה ימים.

עד כאן ציטוט.

כמובן, נשאלת השאלה אם הפיתוח הישראלי באמת מרפא את המחלה המפחידה ביעילות מדהימה למה בעצם לא מספקים אותו גם לחולים כאן במדינה? למה האפלייה? מה, יוון יותר חשובה מארץ הבחירה?

מי יודע? יתכן שאיזה חברת תרופות גדולה קנתה את הזכויות לתרופה בהמון מזומן ואז שמה אותה במחסן עם הבטחה לעריכת בדיקה ארוכה ומקיפה לגבי מידת יעילותה בשנה הבאה, אולי כדי להמשיך בינתיים למכור חיסונים שיצילו את האומה ויביאו הכנסה לא רעה.

בעברית קלה, לא בטוח שהחולים במדינה מקבלים ומקבלות את כל סוגי התרופות למחלה, וזה מעורר תהיות קלות. האם נעשה כל מה שניתן לעשות?

האם המחשבה שלמעלה מעידה על פרנויה קלה או רק על חרדת רדיפה וחוסר אמונה? צריך להרגע. יכול להיות שיש הסבר לגמרי הגיוני לתופעה המוזרה שתוארה, ואין שום סיבה לדאגה.

החדשות הטובות הן שיתכן ויש תרופה למגיפה, ובעזרת השם פעם היא גם תהייה זמינה.

קישור למאמר בישראל היום. קישור למאמר ב- N12. קישור למאמר בישראל היום.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה עד שנת 2014 באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס ליד ניו יורק. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

One thought on “למה הכותרות לא צוהלות?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן