מגיפה, תרופה ותעלומה

מגיפה, תרופה ותעלומה

למרבה הצער, נראה שבזמן האחרון זה די מקובל לקבל הודעות משונות ומפוקפקות, אפילו מהשילטונות וברשתות החברתיות, והדבר גורם קצת בילבול למי שמעדיף או מעדיפה בשורות אמינות.

יתכן שהעבריינים החשודים ששלטו כאן ובאמריקה אחראים לחוסר האימון שחשות וחשים האזרחיות והאזרחים, שכן הנוכלים עשו מאמצים גדולים לספר שוב ושוב שהעיתונים לכאורה משקרים כאשר הם מדווחים ביושר על כשלים, מחדלים או חטאים שלהם הם אחראים.

ללא קשר לסיבת התופעה היא די מזיקה, שכן גם כאשר מגיעות ידיעות טובות, נכונות ומשמחות הציבור בקושי מרים גבה, מתעלם ועובר הלאה.

אולי דוגמא קטנה תסייע להסביר את הבעייה?

בזמן האחרון האנושות כולה קצת איבדה את שפיותה בגלל מחלה חדשה ומאוד מפחידה שמימנה מחלימה רוב האוכלוסיה. תוך זמן קצר להדהים פותח חיסון יעיל למגיפה, ותעשיית התרופות פרחה. ללא קשר ולמרבה הצער, היסטריית המונים גורמת לדברים קצת משונים, ומערכה של שמועות התחילה לבלבל את המאזינות והמאזינים.

אומנם, מאות מיליונים בעולם כבר מחוסנות ומחוסנים, אבל עדיין יש החוששות וחוששים שמא החיסונים כוללים מרכיבים סודיים, זדוניים, רעילים, מזיקים או קטלניים. נו, טוב. מטיבעם פחדים אינם הגיוניים שכן הם יצרים מאוד קדומים ועמוקים, ולכן הם לא מתרשמים מנתונים מדעיים או ממימצאים מבוססים.

זה יחסית קל להסביר פחדים שאינם רציונאליים בלי שהדבר יעזור, אבל קצת יותר קשה להסביר שלמחלה יש מזור, ומשום מה המידע החשוב הזה לא יצא לאור אלא דווח באיזה מדור מאחור. בעיברית קלה, נראה שיש תרופות מאוד יעילות למחלה, אבל כולם עוסקים בחיסונים ופחדים, וזה קצת תמוה.

ציטוט:

בזכות התרופה הוותיקה: חולות קשה השתחררו מאשפוז תוך פחות משבוע.
חוקרים באוניברסיטה העברית ערכו ניסוי בתרופה נגד שומנים בדם שאושרה לפני עשרות שנים כאמצעי לטיפול בחולים קשה בקורונה • התוצאות היו מרשימות: מתוך 15 המשתתפים – 14 יצאו מביה"ח לאחר זמן קצר • "הטכנולוגיה שלנו הראתה דברים שמעבדות אחרות לא ראו", הסביר יוזם הניסוי.

ציטוט עם ציטוטים:

הצלחה משמעותית: התרופה שהצילה חולי קורונה במצב קשה ממוות.

שורת מחקרים שנעשתה על כמאה אלף חולים בארצות הברית הצליחו להוכיח כי התרופה רמדסיביר יעילה מאוד בהפחתת הסיכון למוות מקורונה • מרבית החולים קשה שקיבלו את התרופה השתחררו מבית החולים במצב טוב • פרופ' גליה רהב: "זאת תרופה מאוד בטוחה – התוצאות מעודדות"

ציטוט:

הטיפול ברמדסיביר: לא רק לחולי קורונה קשים.
מחקר גילה שחולי קורונה שקיבלו את הטיפול, הגדילו ב-65% את הסיכוי לשיפור במצבם הקליני • בעקבות כך, בארה"ב הרחיבו את האישור לשימוש בתרופה.

ציטוט:

ביוון יחל ביום ראשון ניסוי ב-90 מטופלים בתרופה לקורונה שפותחה באיכילוב, שעד כה גילתה יעילות של 96% בשלב ראשוני ומצומצם.

ביום חמישי האחרון ביקר פרופ' נדיר ארבר מאיכילוב, ממפתחי התרופה, עם ראש הממשלה קיריאקוס מיצוטאקיס ועם סגן שר הבריאות היווני על מנת לדון בניסוי הצפוי. במקביל גם ממשלת הודו, שמתמודדת עם גל תחלואה גדול וקשה בימים אלו, מבקשת לעשות ניסוי המשך בתרופה. גם ממשלת ברזיל גילתה עניין לקיים ניסוי בתרופה.

התרופה, שפותחה במעבדה של פרופ' ארבר באיכילוב, נקראת EXO-CD24 והיא נלקחת בשאיפה ולא בזריקה. התכשיר פועל להרגעת סערת הציטוקינים- התגובה החיסונית הקשה שמתחוללת במערכת החיסון של חולי קורונה קשים.

לפי הודעת איכילוב, התרופה חולקה במסגרת הניסוי ל-30 חולי קורונה שמצבם בינוני או קשה, וכולם החלימו מהנגיף, כאשר 29 מהם החלימו תוך שלושה עד חמישה ימים.

עד כאן ציטוט.

כמובן, נשאלת השאלה אם הפיתוח הישראלי באמת מרפא את המחלה המפחידה ביעילות מדהימה למה בעצם לא מספקים אותו גם לחולים כאן במדינה? למה האפלייה? מה, יוון יותר חשובה מארץ הבחירה?

מי יודע? יתכן שאיזה חברת תרופות גדולה קנתה את הזכויות לתרופה בהמון מזומן ואז שמה אותה במחסן עם הבטחה לעריכת בדיקה ארוכה ומקיפה לגבי מידת יעילותה בשנה הבאה, אולי כדי להמשיך בינתיים למכור חיסונים שיצילו את האומה ויביאו הכנסה לא רעה.

בעברית קלה, לא בטוח שהחולים במדינה מקבלים ומקבלות את כל סוגי התרופות למחלה, וזה מעורר תהיות קלות. האם נעשה כל מה שניתן לעשות?

האם המחשבה שלמעלה מעידה על פרנויה קלה או רק על חרדת רדיפה וחוסר אמונה? צריך להרגע. יכול להיות שיש הסבר לגמרי הגיוני לתופעה המוזרה שתוארה, ואין שום סיבה לדאגה.

החדשות הטובות הן שיתכן ויש תרופה למגיפה, ובעזרת השם פעם היא גם תהייה זמינה.

עד כאן ציטוט עם ציטוטים.

מה אפשר לומר? אם יש תרופות יעילות למחלה המפחידה למה לא שומעים שנעשה בהן שימוש נרחב? למעשה, זה דבר קצת מוזר.

למה לא מצטיידים בתרופות אם הן יעילות? מישהו במקרה קנה את הזכויות? יש סיבות אחרות? בקיצור, באווירה העכורה שמטבעה אינה ברורה מאוד קל לחשוב על קנוניות עלומות, לחשוש ולתהות.

קישור למאמר ב- N12. קישור למאמר בשם- למה הכותרות לא צוהלות?

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר

מערכת העיתון

3 thoughts on “מגיפה, תרופה ותעלומה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן