מיעוטים אוהבים גזענים מסוכנים?

מיעוטים אוהבים גזענים מסוכנים?

בדרך כלל אין למיעוטים הישראלים צורך להפריע למלחמות הפוליטיות של היהודים. ברוב המקרים, הקהילה המקופחת גם סבורה שאין לה השפעה על המדינה, וזה שגיאה שכן בדמוקרטיה כל קול קובע.

בבחירות הבאות תעלה שאלה חשובה, ואולי כדאי שהמיעוטים בארץ קצת יחשבו עליה, שכן תהייה לתוצאה השפעה ישירה ומאוד משמעותית על מעמדם במדינה.

הציונים והדמוקרטים מאמינים בשלום ובשוויון. שבעיניהם נחשב החזון לציון. לעומתם, הקיצונים הסרבניים מאמינים בגזענות, בבדלנות, בכוחנות, בלוחמנות ובסרבנות. משנתם של הסוטים מחזון המייסדים עוסקת בטוהר הגזע, בבעלות ולאומנות, ולצורך העניין הם מוכנים לפעול באלימות חסרת התחשבות.

ציטוט:

האם ערביי ישראל יהפכו לערביביסטים?

בסקר פנימי שהזמינה חד”ש לקראת סוף אוגוסט נמצא ששיעור האזרחים הערבים שמתכוונים להשתתף בבחירות ירד לשפל — 42%. החשש הכבד הוא, שהתנהלות זו תחזיר את בנימין נתניהו לשלטון.

עד כאן ציטוט.

במידה והמיעוטים ישבו בשקט ויתנו ליהודים להתמודד עם מצב העניינים, יש סיכוי שלאחר שנים של הסתה לחרדה ושנאה שהשתרשה חס וחלילה תיבחר גישה שסותרת את המגילה והכתוב בתורה, וזה יהייה איום ונורא, שכן הדבר יחסל את הדמוקרטיה.

פעם הוחלט בגרמניה שסבלה אבטלה ואינפלציה נוראה שאין מקום ליהודים מחמת היותם נחותים, ומשריפת רעיונות וספרים הרשעים עברו להשמדת אנשים. שילטון דמוקרטי הפך רודני, ובא אסון נוראי בקנה מידה בינלאומי.

אם חלילה יעלו בארץ גזענים קיצוניים, האם יש סיכוי שיבואו הגבלים, גטאות סגורים, גירושים ואז פיתרונות סופיים לבעיית המיעוטים?

במילים אחרות, בבחירות הבאות חשוב שהמיעוטים יצאו להצביע בעד דמוקרטים שוויוניים ונגד גזענים לוחמניים, מרדניים וכוחניים. אומנם, אולי יהייה קצת קשה להתעלם מהכרזות-ביבי טוב לערבים, ו-ביבי יחלק את ירושלים לשניים, אבל יתכן שכולם כבר יודעים שאי אפשר להאמין לכזבנים סידרתיים שמסובכים עד צוואר באישומים פליליים.

הנה למשל, הכזבן הסידרתי פעם הבטיח שתי מדינות לשני עמים, אבל זה כנראה רק נועד לבלבל את המיקרופונים הסקרניים. האם המיעוטים אוהבים גזענים מסוכנים שהם גם עבריינים?

ציטוט:

נתניהו: אני רוצה הסכם של שתי מדינות.
בראיון ראשון לטלוויזיה האמריקנית מאז היבחרו אמר ראש הממשלה כי רעיון שתי המדינות לא השתנה.

ציטוט:

נתניהו מתנער סופית מנאום בר אילן: אם אבחר, לא תקום מדינה פלסטינית.

עד כאן ציטוט שמדגים כזבנות, זגזגנות ונכלוליות.

יתכן שתושבי הארץ המקומיים, שאוסלמו בכוח לפני אלף שנים ולא שבו מגלות כאחיהם הנרדפים, לא ממש מאמינים בציונות או שומרים כשרות באדיקות. מצד שני, בדמוקרטיה הציונית יש מקום לכולם וכולן, שכן הרעיון המרכזי הוא אנושיות, התחשבות וסובלנות. בעבור מי שחש או חשה ספקנות למטה יש אימות.

ציטוט:

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויו​ת חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות.

אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.

אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו.

עד כאן ציטוט מעקרונות היהדות והציונות, שמימנו עולה שאלימות, גזענות וסרבנות אינן כלולות במגילה שהקימה מדינה והחייתה תרבות, שבגלל שנאה וקצוניות פעמיים חרבה ויצאה לגלות.

נו? אז לאיזה נתניהו אפשר להאמין? זה שמכריז על מוכנות לפשרה ורצון עז להגשים את חזון האומה או לנוכל סידרתי ונאשם פלילי שמפר הבטחה ומשנה גישה מתי שבא?

קהילה שהושמצה, קופחה, הוכפשה והואשמה תיתן עזרה למי שהזיק לה? למה?

קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בהארץ.קישור למאמר בשם- גזענות ואפליה בדמוקרטיה? קישור למגילת העצמאות.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה עד שנת 2014 באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס ליד ניו יורק. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן