נזיפה קלה עדיפה על כתב אשמה?

נזיפה קלה עדיפה על כתב אשמה?

מה עונשו של אזרח שמבצע עבירה בכוונה, שמסרב לציית לבקשה לתקן את דרכו הנלוזה, ובמקום לכבד את החוק במדינה שולף נשק חם ללא סיבה, מנפנף בו בחימה שפוכה, וגם מאיים לבצע מעשה סדום בעובד החנייה שרק עשה את עבודתו נאמנה?

אין שום צורך להיבהל או לחוש חרדה. סך הכל, מי שמתנהג בצורה מאיימת, כוחנית, גסה, תוקפנית ופסולה כבר תקופה מאוד ארוכה רק זומן לשיחת הבהרה, ויתכן שמעתה הוא תמיד יכבד את דרכה של תורה ולא ימשיך לגלות שנאה, תוקפנות ואיבה.

ציטוט:

אחרי שליפת האקדח בחניון: ח"כ בן גביר זומן ל"רענון נהלים" אצל קצין הכנסת.

עד כאן ציטוט.

בעברית קלה, העונש הנורא על איום ברצח ומעשה זימה בכפייה הוא שיחה חברית, אולי עם כיבוד קל ושתייה חמה.

לאור הדוגמה הטובה שניתנה לפרהסיה, נראה שאזרחי ואזרחיות המדינה מעתה לא צריכים וצריכות להסס להביע אלימות או תוקפנות בצורה חופשייה. סך הכל, הכי גרוע שיכול לקרות לפושעים זה שתבוא להם פגישה מנומסת קצרה כדי לצאת ידי חובה, והיא תסתיים בקול ענות חלושה, עד לפעם הבאה.

למרבה הצער עבריינים סדרתיים לא ממש משתנים עם השנים, ולכן הם ממשיכים לצפצף על החוקים וכל הזמן מסתבכים.

הנה למשל, אסירים משוחררים שוב מסתבכים בחטאים, נואפים נכלוליים שבגדו בכל הנשים שלהם לצרכים אישיים ממשיכים לעשות דברים מאוד דומים, ואלה פוגעים בביטחון כל התושבות והתושבים, ומי שפעם התנפל בפראות אלימה על מכוניתו של רבין גם היום מסתער ממניעים גזעניים עם נשק שלוף ואיומים על חפים מפשע שעובדים לפרנסתם בחניונים.

הדרך היחידה לעצור פושעים מזיקים היא להציב בפניהם גבולות ברורים. דיבורים או נימוסים לא ממש מרתיעים עבריינים סדרתיים, ולכן נדרשים צעדים נחושים, תקיפים ויעילים, אחרת אין שינויים.

גיבורים שלא מצליחים להשתלט על יצרם, מאבדים שליטה ופוגעים באחרים יכולים להסתייע בכדורים מרגיעים, ואפשר גם לקיים שיחות אישיות על ספת הטיפולים. מצד שני, לפעמים, במקרים קיצוניים או מסוכנים, נדרשים אמצעים אחרים, כמו אישפוזים או השמה מאחורי סורגים.

קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בשם- תוקפנות, גזענות, אלימות וחסינות.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

מערכת העיתון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן