תוקפנות, גזענות, אלימות וחסינות
נראה שרצון עז לקיום יחסי אישות, כנראה בשילוב מסוכן עם דחפים בלתי נשלטים של תוקפנות, גסות ואלימות גרמו לחבר הכנסת התוסס קצת התרגשות.
החשוד ניפנף באקדח ואיים בכוחנות על עובד חניון מבוהל שסך הכל ביקש שהוא לא יחנה במקום אסור.
איזה מזל שיש לעבריין הסדרתי חסינות, אחרת היה חלילה צורך להביע התנצלות על התוקפנות חסרת הצדקה והגזענות.
ציטוט:
הסדרן שהתעמת עם בן גביר: “הוא חנה במקום אסור – ואיים עם נשק”
הוא התחיל לרוץ לעברנו והאנשים שהיו איתו תפסו אותו”, המשיך הסדרן. “אמרתי לו ‘מה יש לך? רק אמרתי לך לא להחנות פה’. ואנ הוא ביקש את הנשק מהחבר שהיה לידו והוא בא עם האקדח עלינו ואמר ‘אני אטפל בכם, אני אזיין אתכם, אתם ערבים מנייאק, ערבים כלבים’, וכל הזמן הזה שהוא צועק הוא מכוון את הנשק עלינו”.
עד כאן ציטוט.
משום מה, כל הזמן מדברים על האלימות והפשע בחברה הערבית שהוזנחה וקופחה, אבל אולי אין מספיק התייחסות לחטאים שמבצעים פושעים שיושבים חסינים ומדושנים במליאה.
מה אפשר לומר למי שפעם התנפל על הסמל של מכונית ראש הממשלה ואיים להגיע גם ליושב בתוכה? לפי התורה, צריך לכבד את הברואים, היצירים והבצלמים שהשכינה בראה, ואסור לגרום לפגיעה.
מעניין למה העבריין הסדרתי חובש כיפה, שהרי מעשיו ופעולותיו מראות בבירור לכל המדינה שאין לו שום הבנה בדרכה, שכן מישנתו היא שנאה, איבה וטינה, שעליה לכאורה אין לגיבור החמוש והחסין הרבה שליטה.
קישו למאמר ב-N12.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
6 thoughts on “תוקפנות, גזענות, אלימות וחסינות”