תפוח בגינה של טרוריסט מורשע

תפוח בגינה של טרוריסט מורשע

רוב צאצאי השורדים שאיכשהו נותרו בחיים אחרי מה שעוללו לנו המצרים, העמלקים, היוונים, הרומאים, הבבלים, הפוגרומאים, הצוררים הארורים והרצחניים, הטורקים האכזריים והבריטים הקשוחים סובלים מקצת חרדות ופחדים קיומיים.

מי יודע? אולי זה בגלל שבכל שנה מספרים לנו שבכל דור ודור יבואו רשעים נוספים להזיק ליהודים.

כזכור לזוכרות ולזוכרים כל פסח מזה אלפי שנים אנו מזכירים את עובדת היותנו נבחרים קצת רדופים לילדים הרעבים, ומשום מה עדיין יש בעולם כמה אנשים שלא אוהבים יהודים וזוממים לגרום להם נזקים.

יתכן שצריך באביב הקרוב להזמין את כל השונאים לסדר פסח חגיגי וטעים ולהסביר להם שלדעתנו חשוב לכבד ברואים ולא לגרום להם נזקים שכן זה מעצבן את השוכן במרומים, זה שמעניש חוטאים וזדים אנוכיים שלא מתחשבים באחרים, כמו בסיפורים העתיקים.

זו לא בושה לחוש חרדים, קצת מודאגים ויותר מידי עירניים אחרי שרוצחים ורשעים רודפים את בני עמך במשך כמה אלפי שנים. מצד שני, חשוב לחתור לשלום ככתוב בכתובים ולא צריך חס וחלילה, להפוך לצוררים מסוכנים או להזיק לבצלמים רק בגלל שחשים מפוחדים או מאויימים.

אביו של כתב מוכר שמכביר מילים לצופות ולצופים, לכאורה מרומם, מגונן ומנסה לסייע לנאשם בפלילים. כנראה שזה נעשה בגלל שהעבריין הסדרתי מקדם שנאה לאחרים ומטפח פחדים קיומיים, אפילו שזה סותר את המומלץ בכתובים, והדבר מעלה אצל עיתונאים מסויימים זיכרונות משפחתיים מתוקים.

סיבה אחרת שעשוייה להסביר את תמיכתו והערצתו של העתונאי הדברן לכזבנים נכלוליים שגם חשודים בבגידה בביטחון התושבות והתושבים בעבור מזומנים בלי שבמישרד הביטחון יודעים היא שאביו מולידו ניסה בעצמו לרצוח כמה ערבים, אולי מתוך מחשבה מוטעית שלהיות גזעניים ואלימים זה רצון השוכן במרומים.

הטרוריסט הלאומן והמסוכן גרם לקטיעת גפיים ועיוורון של חבלן לפני שהורשע וישב בתא קטן. משום מה, נראה שגם בנו הפטפטן של העבריין המסוכן והתוקפן כנראה לא מבין ששלום עדיף ממלחמה כל הזמן.

כדי להבין שרדיפת שלום היא מצוותו של האל העליון ושעל פי החוק בציון אסור לבצע פשע מזיק בזדון, כנראה שצריך להתגבר על פחדים קיומיים וגם על אהבה לקרובים רצחניים שאוחזים ברעיונות שסותרים את עיקרה של תורת היהודים.

כמובן, לא ממש קל לעשות כאלה דברים, ונראה שאומנם, לבנו של הטרוריסט יש רעיונות לאומניים, וחיבה לקיצונים, לגזענים חשדניים ולנאשמים סרבניים. למעשה, הוא עצמו מודה שחרדה מידי פעם מפריעה לתפקודו התקין, ושילדותו ואופיו הושפעו עמוקות מחשיפה לטרוריסט קיצוני ואלים שהורשע בבית דין.

ציטוט:

האנשים שהכי השפיעו עליי הם ההורים שלי.

עד כאן ציטוט.

קצת חבל להבין שמה שהשפיע על העיתונאי היה אלימות, תוקפנות ועבריינות שאותה כנראה ספג בבית מילדות.

לא עדיפה לנו דרכה של היהדות והציונות? מה טוב בפיצוצים, בגרימת נזקים, בשחיתות, בסרבנות, בעבריינות ואלימות?

מזל שעוד לא מאוחר, שכן היום עוד לא מחר. עוד אפשר לגשת לבית כנסת ולהודיע לרב חסדו שמעכשיו תכובד מצוותו, המלצתו ודרכו.

מי יודע? אולי בשבוע הבא כבר לא ישא גוי אל גוי חרב ולא נדע עוד מלחמה? אולי נבקש ונרדוף שלום עד להצלחה מלאה במקום לקדם מלחמה כואבת, מתמידה, מיותרת וקשה? הסדרה ורגיעה לא עדיפים על מהומה, פחד ושנאה?

נו, טוב. אם בנו של הטרוריסט המורשע במקרה לא יבקש סליחה על אמונתו הלוחמנית, הלאומנית, הקיצונית, המזיקה והשגויה השתא, אולי זה יקרה בשנה הבאה. סך הכל, זה בטח לא קל להבין את עיקרה של תורה אם בבית אבא הגישה הייתה קצת לגמרי הפוכה.

קישור מאמר ב- N12

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן