תמונה קדושה במחיר מציאה?

כידוע לכול מי שיודעת ויודע, בתורה כתוב: אל תעשה לך פסל וכול תמונה.

למרבה הצער, מידי פעם, במחזוריות משונה, העם הנבחר בוחר לסגוד לאיזה פרה זהובה, והשוכן במרומים שולח לעמו הענשה חמורה. התופעה המשונה החלה בימי המקרא וכנראה שהפכה למסורת עגומה, כזו שלומדים עליה יומם ולילה בישיבה.

בשנים האחרונות סטינו מעיקרה של תורה, לא רדפנו שלום או ביקשנו הסדרה, נסחפנו לשנאה, שאינה מצווה ממש חשובה, וחמדנות, חוסר התחשבות ואנוכיות הובילו לאסון לאומי נורא.

לא צריך לשים מזוזה מהודרת ויקרה בכניסה או לרכוש תמונה קדושה בהנחה כדי לקיים את המצוות הנבונות מהתורה. השכינה נמצאת בכול מקום ובכול זמן, והיא במפורש ביקשה לא לעשות מימנה קופסאות יפות מעץ עם מגילה קטנה שצריך לנשק בכניסה, ואפילו לא לסגוד לתמונה עם צבע שמראה דיוקן של איזה רב דעתן, שחי בגולה במקום להיות כאן ונפטר די מזמן.

אמונה ברוח השכינה אינה קשורה לסמל, פסל, ציור, קעקוע או תמונה מרהיבה ומעוררת השראה. אומנם, זה כתוב במפורש בתחילת הרשימה בתורה שמשה לכאורה קיבל בפסגה, אבל העם הנבחר בחר בפרה זהובה, ומאז הוא מידי פעם סוטה מעיקרה של המגילה ומקדש בשגגה משהו חומרי, נוצץ, מרהיב או צבעוני.

כנראה שקשה לשנות מסורת עתיקה, וזה אומר שבכול דור ודור עשויה לבוא סטיה מזיקה שתגרור הענשה. לפי המצב במדינה, יתכן שפשע, חמדנות ורשע עיצבנו את הרב חסדו השוכן ברקיע ובגלל זה המצב נורא.

יכול להיות שהחלפת הנהגה עבריינית, אנוכית, גזענית, סרבנית וחמדנית בקבוצה מוסרית, אנושית ושוויונית יביא תפנית, אבל העם צריך להחליט. אולי חשוב לזכור שרדיפת שלום וכבוד לזולת, אלא אם יש צורך לנטרל סכנה, הם עיקרה שלך התורה היהודית.

אמונה בשכינה לא קשורה לתמונה יפה במחיר מציאה או לנישוק קפדני של מזוזה בעזרת האצבע בכול כניסה.

היהודים מאמינים שמשיח יגיע כאשר העולם יתוקן, וכולם יקיימו את ההוראה להימנע מפגיעה ולרדוף הסדרה. אהבה לתמונה נאה במחיר מציאה זה נחמד, אבל מה שהרבה יותר חשוב זה להימנע משנאה ופגיעה, אלא אם יש צורך לנטרל סכנה ברורה, ולכבד את הבריאה,

אהבת הזולת ובקשת שלום לא תלויים בפסל, תמונה, פרה זהובה, או בציור צבעוני של רב קדוש זיכרונו לברכה במחיר מציאה.