הפוסל במומו חושף את עצמו

הפוסל במומו חושף את עצמו

המשמיצים, הקנאים, המוסתים והרשעים כנראה נהנים להאשים אחרים במה שהם והן חשות וחשים בפנים.

הנה למשל, במקום להבין שיש סבל פנימי ואישי כתוצאה מפחדים, המשליכים טענה, הכפשה ואשמה על זולתים אחרים ברבים משוכנעות ומשוכנעים שהאחריות לתחושותיהם ולתחושותיהן שייכת לגורמים חיצוניים, ולכן הם עצמם ועצמן כביכול טהורות וזכים.

במציאות שהיא קצת יותר הגיונית, החרדות, הדימיונות, התחושות המעצבנות, הרעיונות והחששות למעשה נמצאים אצל המאשימים בראש, משמע מבפנים.

כבר שנים אומרים אצלנו- הפוסל במומו פוסל, וזה אמור לעזור לנו להבין שמה שמלביני הפנים זועקים כנגד אחרים בעצם מהווה שיקוף של הדימויים והרגשות האישיים.

בצורה דומה, גם תשליך הוא מנהג יהודי עתיק שכנראה נועד להטיל את האחריות על איזה עז, שכן לקחת אותה על עצמו לא כל אחד מעז.

המאמינים שולחים את הבהמה האומללה לגורלה, ומייד חשים הקלה, שכן היא לכאורה לקחה עימה את כל רגשות האשמה, הבושה והחרטה.

עכשיו ניתן לתת כמה דוגמאות מקומיות שאולי יסבירו את הדברים הידועים למתעניינים ולמתעניינות.

מי שלא מנע הסתה נוראה שכינתה את משחרר ירושלים בוגד וגרמה לרצח נורא בעצמו ייתייצב בפני ועדת חקירה, ולכאורה יורשע בעוון הפקרת ביטחון המדינה בעבור עמלה שמנה. לדבריו אוייביו סתם זממו להפיל אותו מתוך קינאה וללא סיבה טובה, אבל משום מה הטענה הזו לא ביטלה את כיתבי האשמה.

מי שסיפר בגאווה שרק הוא ידאג לשקופים המוזנחים במדינה שוב הסתבך בהפרת חוקים ובנה לעצמו ארמון מלכים, אבל לא העלה את קיצבת הקשישים כמצווה בכתובים הקדושים. במילים אחרות, נציג המקופחים אולי סיפר בקול בוכין שרודפים אותו בשל היותו צדיק מאמין, אבל לא זה מה שקבע בית הדין.

מי שטען שלא יהייה כלום כי לא היה מאום עכשיו מסובך עד צוואר בשלל כיתבי אישום.

מי שדיבר בהתמדה מרשימה על תחושת איום לקיום והאשים זדים מפחידים מול המון מיקרופונים סקרניים, בעצם ביטא חרדות וחוסר יכולת שליטה בדאגה. למרבה המבוכה, ראש המוסד היוצא סיפר אך לאחרונה שעוד אין פצצה, וזה מראה שהנאשם המודח עשה הצגה מפחידה לצרכי פוליטיקה או סתם ביטא תחושות של אימה ללא סיבה מוצקה.

נו, טוב. יתכן שהנקודה כבר ברורה ואין צורך לתת עוד דוגמא.

בעברית קלה, האשמת אחרים לא ממש עוזרת לעבריינים להתחמק מעונשים, או להקל על רגשות קשים. חוץ מזה, מה שהמאשימים אומרים מבטא את מה שהם עצמם מרגישים, ולא תמיד יש לדברים הללו קשר לזולתים אחרים.

חבל סתם לפגוע באנשים בזמן שכל מה שנדרש הוא לספר ביושר מנומס איך מרגישים, ואולי לזכות לקצת הקשבה מתחשבת שתשפר את הדברים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

One thought on “הפוסל במומו חושף את עצמו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן