השכר בא מקטאר?
באופן ריאלי ומציאותי, פרט להיותי קצת פרנואידי חרדתי אני גם עיתונאי פטפטני, ציוני ודעתני, אבל די שולי.
בשנים האחרונות התגלה מעיון בכותרות שהמון כסף מגיע מגורמים זרים לנאשם בשלל עוונות במזוודות, ובאו לנו אסונות.
במקום שיבואו חקירות ממלכתיות ויתוקנו התקלות נראה שהפשע הסדרתי ממשיך לבזבז מימון נדיב במאמץ נואש להטיל אחריות על אחרים, ולרמוס מבקרים, עיתונאים, מתחרים, יריבים, חוקים ושופטים.
על אף היותו של עיתון ברשת נקודה קום כלי תקשורת דמוקרטי קטן, עצמאי, דעתן וקצת חוצפן, תלונת שווא הוגשה כנגדנו לערכאה, כנראה במאמץ ליצור הרתעה או להטיל גם עלינו אימה שתוביל לשתיקה מלאת חרדה.
להבדיל מהמצב עם כלי תקשורת גדולים, מוכרים וחשובים לכנופיית ההנהלה אין יכולת למנוע מאיתנו תקציבים או להכריח אותנו להלל עבריינים מסוכנים. הסיבה היא שממון ומימון אינם מה שמניע אצלנו את הגלגלים.
אז מה עושים כדי לאיים, לפגוע ולהפחיד עיתונים קטנים ועצמאיים? אולי אפשר לנסות להעלות כנגדם טיעונים ריקים לבית דין ולקוות ניסים? יתכן שמישהו סבר שבצורה זו הנתבעים ייבהלו, ייכנעו או יחושו פחדים קיומיים.
נו, טוב. אז מחוסר ברירה לאחרונה עלינו כנאשמים נתבעים לבירה בלי נציג משפטי מלומד בעניבה לצורכי הגנה וסיוע, וישבנו בסבלנות כמה שעות באולם הערכאה. שהגיע הרגע לעלות לדוכן כדי גם לחקור את התובע כמו המשפטנים בעניבה הוא נשאל שאלה יחידה- האם לדעתו זה בסדר לבצע עבירה מול מצלמה? אחרי שהגיע התשובה החיובית הסתיימה החקירה.
היום התגלה שכבוד השופט שקל, בחן, חשב ופסק שיינתנו פיצויים לעורכי הדין המצוינים, שהרי הם טרחו ועלו לבירה בבגדים יפים, וזאת לאחר הכנת שיעורים שכללה אזכור מעניין של חוקים שונים, סעיפים ממוספרים, ואולי גם כמה תקדימים וציטוטים מדיונים משפטיים קודמים.
עיתון ברשת לא ביקש פיצויים לכסות את העלות של עסקת עורכי דין מלומדים. לעומת זאת, האירוע מספק לנו הזדמנות להראות לציבור שאין שום צורך לפחד מעבריינים כוחניים ותוקפניים. למעשה, בגלל זה אבותינו המציאו חוקים, והם תמיד מנצחים.
קישור למאמר בשם- צאר התקשורת מפחד מביקורת? קישור למאמר בשם- בלי תקשורת תפסק הביקורת?

