כזבים, פחדים ונתונים מרגיעים

כזבים, פחדים ונתונים מרגיעים

למרבה הצער, לא לכל המתחזים לכשרים ומאמינים מוכר הפסוק הקדוש מתהילים. כידוע לחילוניות ולחילונים, לבקש ולרדוף שלום זו מצווה מהכתובים, כמו גם הבקשה לא להזיק ליצירים, אלא כמובן אם אין ברירה משום שהם קצת רצחניים.

היהודים המקפידים ממלמלים המון מילים בכוונה שהן יעלו למרומים, והם עושים זאת כמה פעמים ביום בנוכחות תשעה עדים. בחגים אנו אפילו תוקעים בשופרות קולניים כדי לוודא שהתחנונים, התקיעות והשברים נשמעים גם מעל לעננים.

זה קצת מוזר שהמתחזים לכשרים מנפנפים בקרדומים קדושים, חוצבים תקציבים למשתמטים שלא תורמים, נשבעים שהם נאמנים לכתובים, וזועקים ששלום הוא לכאורה סכנת חיים.

איך יתכן שההוגים בה בלילות ובימים לא מבינים שלא ראוי לעולל לאחרים מה שלהם לא היה נעים? מדוע הם שונאים אחרים במקום לכבד ולאהוב את הברואים, הבצלמים והיצירים? מה, החרדים, הסרבנים, הגזענים והמורדים בכתובים לא זוכרים שבקשת שלום ומתן כבוד לזולתים הם עיקר המסר בתורת היהודים?

כדי להצדיק את הטעות בהבנת המקרא הכופרים הסרבניים, הקיצונים והבורים מפיצים כזבים ברבים, שלא לומר שקרים בוטים, מטעים, מזיקים וגסים.

הרבה פעמים האחראים לרצח משחרר ירושלים זעקו, טענו ואמרו ברבים שההסכמים עם השכנים לכאורה גרמו לאלפי הרוגים. במציאות שאינה ניסיון להנדסת תודעה ועיוות ההיסטוריה לצרכים פוליטיים נכלוליים, טרוריסים שהתנגדו לשלום והסדרים באמת גרמו נזקים נוראיים. מצד שני, מהרגע שנחתמו ההסכמים הפסיקו להתפוצץ לנו אוטובוסים.

בעברית קלה, הדיונים לגבי הסכם אוסלו זכו להתנגדות רצחנית, אבל מרגע החתימה הרשות הפלסינית מנעה את המשך האלימות ובאה לנו תפנית מאוד חיובית. מעל עשרים שנה כבר לא שומעים על מתאבדים מופרעים שמקלקלים לסועדות וסועדים את ההנאה בפיצוצים רועמים, וגם אין אוטובוסים עמוסים שמתפרקים לחלקים חרוכים.

ציטוט:

הטענה השגורה נגד הסכמי אוסלו היא שהם גרמו להתגברות הטרור. נתונים מפורטים על ההרוגים מטרור בכל חודש בתקופה שבין 1988 ל-2000 (מתחילת האינתיפאדה הראשונה עד תחילת האינתיפאדה השנייה) מוצגים בגרף הבא.  כפי שניתן לראות, אכן היתה עלייה מסוימת בהרוגים מטרור אחרי הסכם אוסלו.  אבל למרבה הצער היו לא מעט הרוגים מטרור גם לפני הסכם אוסלו ולפני שרבין נבחר לראשות הממשלה.

השנה השקטה ביותר בתקופה הזאת היתה דווקא השנה של ממשלת ברק, שלפני פריצת האינתיפאדה השנייה, שש שנים אחרי הסכם אוסלו – תקופה שבה הרשות הפלסטינית התבססה והפעילה את כוחה (ואת הרובים שלה) כנגד ארגון החמאס.

עד כאן ציטוט.

בשפה קצת יותר קלה מעברית פשוטה, התנגדות להסכמי שלום גרמה לנזק נורא, אבל החוזה עצר ומנע את המשך מעגל האימה, וזו עובדה.

מאז הסכמי אוסלו אנו עובדים בשיתוף פעולה יעיל עם הרשות השכנה, ומטרתנו זהה- להרגיע את הקיצונים האלימים ולהגיע לשלווה שתועיל לאוכלוסיה, ככתוב בתורה.

מי שסבור בטעות ושגגה ששלום זו סכנה כנראה לא מבין בה, אולי מחמת הסתה מתמידה או סתם בגלל חרדה קיומית קלה.

קישור להסכמי אוסלו. קישור למאמר בדמרקר. קישור למאמר בשם- נראה שהמדינה שבה לחזונה. קישור למאמר בשם- יתכן שציון שבה לחזון? קישור למאמר בשם- ניתן להגשים את החזון לציון.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר

מערכת העיתון

One thought on “כזבים, פחדים ונתונים מרגיעים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן