לתוקפנות ואלימות יש חסינות?

לתוקפנות ואלימות יש חסינות?

יש בארץ חוק מנומס, נחמד ומיוחד שחוקק כאן אחרי שהתגלה שתושבי ותושבות הממלכה לפעמים מעליבים ומעליבות עובדי מדינה, והדבר לא מעיד על תרבות ראוייה, איפוק או שליטה.

כדי לחמול על ריגשותיהם העדינים של לובשי ולובשות המדים נקבע במליאה שאסור להעליב עובדי ציבור אפילו אם פרנסתם היא מלאכת שיטור.

עד כאן הכל נשמע הגיוני, אבל יש בעייה בחוק הנפלא, שכן הוא מרשה לנציגים מהמליאה להפריע למשטרה למלא את תפקידה נאמנה, ומתיר להם להכפיש, להשמיץ ולנסות להגיש תלונה שיקרית וריקה כנגדם, שלפי הסרטונים מהאירוע אין שום ביסוס עובדתי שיגבה אותה.

בעברית קלה, בעוד שהחוק מגן על עובדי ציבור מפני התנהגות בזוייה, מעליבה ומשפילה כשהם באים לעבודה הקשה, לחברי כנסת זדוניים, מזיקים, תוקפניים ונכלוליים מותר להוציא את דיבתם רעה ללא הצקה אמינה אל מול המדינה כולה, וזה נעשה ללא הפרעה או הענשה.

ציטוט:

בן גביר התלונן במח”ש, במשטרה מגבים את השוטרים: “הוא חצה את הגבול” יו”ר עוצמה יהודית טוען כי שוטרים תקפו אותו במהלך פינוי “הלשכה” שהקים בשכונת שייח ג’ראח. במשטרה טוענים כי בן גביר מבצע פרובוקציות וכי הסרטונים שתיעדו את התקרית מוכיחים שלא נפל רבב בהתנהלות השוטרים.

ציטוט:

את הליצן הלאומי והלאומן הקיצוני הביא לנו נאשם פלילי, כנראה בתקווה ליצור ממשלה שתסלח לו על היותו עבריין סדרתי, ורק עכשיו אנו מתחילים להבין איזה נזק גרם לנו הכזבן הנכלולי.

עד כאן ציטוט.

אומנם,חבר הכנסת הגזעני, התוקפני והכזבני טוען בלהט מלא שינאה שהמשטרה לכאורה קיבלה הוראה לפרק לו את הצורה, אבל למרבה המבוכה בסרטונים רואים אותו עצמו דוחף שוטר, שזו תקיפה, ואז מועד, כושל ונחבל קלות בלי שאף אחד נגע בו לפני הנפילה.

נראה שהעובדות המצולמות לא ממש משנות למי שבעיקר מעוניין להבעיר כותרות, להצית מהומות אלימות ומיותרות, ואולי להציג עצמו לפוגרומאים הבורים, המוסתים והתוקפניים בגבעות כאילו שהוא דון קישוט.

אולי כדאי להזכיר לאלה שחובשים כיפה יפה ומאמינים בתוקפנות, איבה, גזענות ושנאה שהדברים הפסולים והמזיקים הללו אינם עיקרה של תורה.

למעשה, להבדיל מחבר המליאה עם הכיפה המטעה והגישה השגוייה רוב האזרחיות והאזרחים במדינה דווקא כן מכירים את המסר החשוב ביותר לאומה, ולא פועלים מתוך שנאה עזה.

קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בשם- מה ממלא אדם שנאה?

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן