נביא חילוני בעידן המודרני

נביא חילוני בעידן המודרני

כזכור לזוכרים ולזוכרות, כשהיינו ילדים וילדות או שעוד טרם החלטנו לאן לפנות מבחינת שיבוצנו המתאים ישבנו בכיתות סגורות עם ספרים ומחברות משך שנים והקשבנו כמיטב יכולתינו למורים ומורות, אפילו שבחוץ כנראה היו קיימות אפשרויות לדברים הרבה יותר מעניינים..

ככה זה. החברה חייבת לאלף את חברותיה וחבריה מההתחלה אחרת אנוכיות חסרת התחשבות גורמת להתפרקותה או לאסון נורא.

בתורה היהודית העניין הזה מוסבר עם דוגמאות ופירושים, שהרי זה כתוב, נלמד וכבר מזמן מוכר לנבחרות ולנבחרים. אסור להזיק לאחרים, גם אם יש דחפים עזים שנראים מוצדקים או רגשות סוערים.

סיכסוכים יש ליישב במילים ובהסדרים מבלי לגרום נזקים מיותרים למעשה ידיו של השוכן במרומים. חוץ מזה, בלי כאלה חוקים אנו קצת פראיים, אכזריים, חמדניים, תוקפניים, אלימים, הרסניים, רצחניים ושתלטניים, ודי קשה לקיים בצורה כזאת חיי חברה תרבותיים, רגועים, שלווים ואנושיים.

לא קשה לנבא שרשעים, מזיקים, רודנים כוחניים ואנוכיים שלא מכבדים את החוקים הכי בסיסיים ופוגעים בחוסר התחשבות בהמון אחרות ואחרים בסוף יקבלו עונשים. למעשה, לא רק שההיסטוריה והכתובים הקדושים מלאים בכאלה סיפורים, אלא שגם בתי האסורים גדושים בחוטאים שלא מתחשבים בהמלצה לכבד זולתים שלכאורה הגיעה ממרומים.

בעברית קלה, זה לא באמת חוכמה מופלאה לומר, לדוגמה, שמי שחטא, פשע, הסית, הפיץ שנאה וחרדה, וגם קיבל עמלה אישית שמנה מפרשה ביטחונית חמורה ועלומה שעשוייה להחשב כבגידה בביטחון המדינה יסיים את הקריירה במתקן כליאה.

באותה צורה, אפשר כנראה לומר בקול רם, מבלי לסכן את המעמד הציבורי שלא ממש קיים, שמי שפתח במלחמה מיותרת באירופה, סתם, כדי להפגין עוצמה וחוסר שליטה במקום להסתפק בדיפלומטיה רגועה ויעילה, יתחרט על מעשיו הרעים, האכזריים והתוקפניים, ויחוש עצבנות, תסכול ועוגמה.

מטבע הדברים, חוטאים נוהגים להאשים אחרים כשהם טועים ולכן בטח יפוטרו ברוסיה כמה יועצים וגנרלים כדי שמי שאחראי לפשעים המזעזעים יחוש כמלאך צח, זך, חף ותמים.

כידוע ליודעות וליודעים, אצלנו, הנאשם בשלל תיקים פלילים משמיץ במרץ נואש את החוקרים, השוטרים, המשפטנים, ההליכים החוקיים, המוסדות הדמוקרטיים ואפילו את המנהיגים הרעננים. יתכן שבעבור החשוד האמיץ והלחיץ לקחת אחריות על משגים, כשלים, פשעים, חטאים או מעשים נכלוליים זה כנראה כמו לאכול משהו בריא שלא אוהבים.

כבר עברו כמה שנים מאז שצצה המחשבה המשונה והמביכה שבעברנו המפואר, אנשים פטפטניים ודברניים שהזהירו את החוטאים מפני מישגים מוסריים או אסונות לאומיים נחשבו שוטים עד שהתגשמו הדברים וכולם הבינו שהקשקשנים כנראה צדקו כשדיברו בלהט למשועממות, למשועממים, לעסוקות המפקפקות ולאדישים המפוהקים.

נו, טוב. כנראה שזה גורלם של נביאים, שבדרך כלל בהתחלה לא מאמינים להם או סבורים שהם שוטים עד שבאים אסונות נוראיים או שמתממשים השינויים החיוביים שצפויים.

יש כאלה שמתריעים, מזהירים, מלמדים, מסבירים ומנסים ככל יכולתם הדלה לפקוח את עיני הישנות והישנים במילים וחרוזים. אחרים הרבה יותר מעניינים שכן הם זועמים, רושפים ומאיימים, וזה כנראה עושה הרבה יותר רושם על הצופות והצופים.

יתכן שנבואות זעם קצת מפחידות את הילדות והילדים, שמעדיפים סיפורים שבהם הרעים בסוף מובסים, העוללים נושעים וההורים שוב שמחים.

לאחר עיסוק בנבואה חילונית במשך כמה שנים דומה שהדברים כבר יותר ברורים. הנביאים לפעמים מצליחים ולעיתים נכשלים וקצת מתביישים, אבל תמיד הם יכולים לומר שהכל בעצם ברצונו של השוכן במרומים, ושלא תמיד המסרים הקדושים מגיעים לגמרי ברורים בגלל קשיים טבניים או שבפקס נגמרו הדפים.

במקום להבעיר שיחים, לייגע מלאכים לילה שלם בטיפוס על סולמות גבוהים עם כינורות כבדים, להציג שבע שיבולים מצומקות שכבר ראו ימים יותר טובים או לחולל ניסים אור קוליים שבטח קצת יפריעו למנוחת השכנים, לאחרונה הרב חסדו מגיע בזמן שלילדיו הישנים יש חלומות משונים.

הקדוש ברוך הוא מתיישב על קצה המיטה ומחכה רגע עד שהזוהר בחדר יעיר את הישנים המבוהלים. ברוב המקרים אלוהים לא מבזבז זמן ומייד מודיע מה צריך לומר לילדיו הנבחרים, הוא לא ממש מותיר זמן לשאלות קיומיות או למתן מתכונים טעימים לחגים, ונעלם די מהר בסעלה חרישית ופיתאומית בחזרה לאי שם במרומים.

נביאים חילוניים לא תמיד מאמינים בכל פירטי הסיפורים העתיקים, אפילו שהם מאוד מעניינים, אבל המסרים העיקריים נראים מאוד נבונים, נכונים, אנושיים, מוסריים וחיוניים. ללא קשר, בבוקר קשה לדעת אם הסיוטים הליליים באמת היו נכונים, אבל גם חילונים רכי לב חוששים לא למלא אחר ההוראות הזויות מבורא עולמות ויקומים, רק כדי לחוש יותר בטוחים ופחות מודאגים.

סביר שרוב ילדות וילדים לא צומחות וצומחים כאשר חלומם המרכזי בחיים הוא להפוך ביום מהימים לנביאות או נביאים, שכן לא תמיד המקצוע הזה הוא ממש ריווחי ומעשי כמו עריכת דין או הנדסת מחשבים.

מסיבה זו, יכול להיות שנבואה חילונית איננה מקור פרנסה מכובד עם גלימה, שכולל מתן עיצה לפרהסיה וקבלת תרומה נדיבה בקופה אשר ביציאה בלי לספר למס הכנסה, אלא בעצם תחביב שמגיע ללא הזמנה יזומה די בהפתעה, בהוראה מלמעלה בזמן השינה.

הנה ציטוט שאולי מהווה דוגמה קטנה לתחזית שפעם ניתנה:

זלנסקי: הזוועות בבוצ’ה יוכרו על ידי העולם כרצח עם.

עד כאן ציטוט.

כאמור, הרודן התוקפן קיבל שפע של התרעות והסברים, אבל למרבה הצער הצאר השתלטן הוא לא הקשיב לנביאים חילוניים זוטרים ובחר להעלות את אוקראינה וגורלו בעשן.

בפעם אחרת איזה נביא חילוני וטרחן כל הזמן הסביר בקיר של יאיר שהכזבן הסדרתי הוא זגזגן בוגדני שאינו ממש שותף נאמן, אבל לפיד כנראה רצה לבדוק בעצמו את נכונות העיניין, ומאז הוא כנראה לא שוכח את הלקח ישן.

במבט לאחור, מסתבר שרוב החוטאים כבר מאוד מסובכים, ולכן הנבואה העיקרית כנראה התממשה או שתתגשם במהירה, וזה בעצם כלל לא רע.

חשוב לסור מרע, לעשות טוב ולבקש הסדרה שאינה אלימה או מזיקה. זו התורה כולה, ולא נביא חילוני חובב כתב אותה.

קישור למאמר בכאן. קישור למאמר בשם- נבואה לקוייה שלא צלחה. קישור למאמר בשם: דמוקרטיה קטנה עושה עבודה גדולה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן