ניגוד עניינים וסיבוכים פליליים

הנאשם הפלילי שכנראה מציית בהכנעה למורשעת לקויה, אלימה ומפחידה גרם למדינה נזק איום ונורא.

הפושע הסדרתי מימן טרוריסטים רצחניים, לא הסכים לחסל איומים, קיבל כספים מגורמים זרים, סירב לכל ההצעות להפסיק את המלחמה ולהשיב את החטופים המעונים, וסיבך עצמו בשלל כתבי אשמה, שלא לדבר על וועדות החקירה, החשדות המבוססים לבגידה בשבועת האמונים שניתנה ומכתבי האזהרה.

ציטוט:

מה עלה בגורל הנורמליזציה עם מדינות האזור, זו שבעבר הלא רחוק נדמתה כצעד אחד מהגשמה? האם ארצות הברית תמשיך לקדם את מסלול השלום עם סעודיה, או תאמץ את אסטרטגיית הלחימה של נתניהו?

האם ישראל תצלול למשבר חוקתי עמוק? האם הכנסת תצליח לגייס את הציבור החרדי כנדרש לאתגרי הביטחון? במקום תשובות, אנו מוצפים במידע חלקי ולעיתים אפילו מטעה.

בתוך ים השאלות הללו, הציבור הישראלי מותש ואובד עצות. האזרח הפשוט אינו יודע מה עומד מאחורי שטף המידע המטעה, מה באמת מתרחש ולאן צועדת האומה. זוהי, בין השאר, הסיבה לתחושת המועקה המלווה רבים.

ציטוט:

עו”ד דפנה הולץ לכנר, שמייצגת את העותרים חברי קבוצת “מבצר הדמוקרטיה”, מסרה כי “החלטתו החשובה של העליון מונעת נזק בלתי-הפיך לשלטון החוק בישראל. החלטת השופט סולברג תאפשר ביקורת שיפוטית על כל החלטה שעשויה הממשלה לקבל – ובכך תימנע יצירת מעשה עשוי של הדחת היועמ”שית. ככל שהממשלה תכננה מחטף – זה לא יצלח”. במשמר הדמוקרטיה הישראלית טענו כי “ההחלטה מלמדת שגם לדעת בית המשפט המהלך להדחת היועצת הוא בלתי-חוקי”.

עד כאן ציטוט.

יתכן שהדמוקרטיה צריכה להגן על עצמה מפני ניסיון לדרוס את חוקיה, לצפצף על שופטיה ולרמוס את חזונה, וזה כנראה יקרה בערכאה.

אומנם, שופט עליון הרשה לכנופיית הממשלה לדון בפיטורי היועצת המשפטית להנהלה, אבל היום הסתבר שללא קשר, ההחלטה הפסולה שתקבלה כנראה תפסל בערכאה העליונה.

אסור להפר הסדר ניגוד עניינים, ואין בעיה שהדבר יוסבר שוב לחוטאים הסדרתיים בבג”ץ על ידי שופטים לאחר שהעבריינים הוכיחו שהם פושעים שמצפצפים על חוקים וחוזים חתומים.