נשיא ממלכתי, אחראי ומוסרי
מתוך תחושת תסכול גדול, צער רב והרבה רחמים מיוסרים עיתון ברשת העז להציע לכבוד נשיא לצום כמה ימים מול צלמים, בפיקוח רופאים צמודים, עד שיושבו החטופים המורעבים והאומללים.
כנראה שבגלל שיקולים ממלכתיים וחשובים ההצעה, שהועלתה כמה פעמים, לא הובילה לאירועים תקשורתיים שאולי היו מראים לציבור שפדיון שבויים שלודים מצדיק מעשים פומביים אמיצים שנראים נחושים ואולי קצת לא שגרתיים.
ציטוט:
יצחק הרצוג ייזכר כמי שעמד בצד הלא נכון של ההיסטוריה. כנשיא שהלבין פשעי שלטון, זרם עם הפיכת ישראל למשטר סמכותני המשרת רודן בהתהוות, המציא “קיצוניים משני הצדדים”, חתם על פגז בעזה משל היה צמא־דם נקמן והתפאר יותר מפעם אחת ב”דמוקרטיה התוססת” כשזו גוססת בצעדים קטנים. אחרי כל זה, מה יכול כבר לבשר מחולל הקלישאות הממלכתי שמרדים צופים במהירות שבה זלגו מגנץ המנדטים בסקרים?
עד כאן ציטוט.
מה אפשר לומר? בדיעבד, יתכן ששביתת רעב סמלית בהשגחה רפואית הייתה עדיפה על הפיכת הדמוקרטיה הציונית לדיקטטורה רודנית עם נטייה דתית.
מה תספר ההיסטוריה לקומץ המתעניינים בה ולא בתחרויות מחול, בישול או זמרה? האם נשיא המדינה עשה ככל יכולתו כדי לשמור על הדמוקרטיה, דרכה, תורתה וחזונה מפני הפושעים שקמים לכלותה כדי לחמוק מהרשעה וישיבה בתא?
קישור למאמר בהארץ. קישור מאמר בשם- הדמוקרטיה הישראלית וכנופיה עבריינית. קישור למאמר בשם: הנהלה עבריינית ובעיה בינלאומית. קישור למאמר בשם- פושע מלחמה והזוועה שיצר בעזה.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
