עבריינים בשחורים

עבריינים בשחורים

נראה שלבינה המלאכותית לא אכפת לעבוד במוצאי שבת, והיא כרגיל, צייתנית, נימוסית, סבלנית וידענית.

התעניינתי לדעת אצלה כל מיני דברים והיא מייד סיפקה הסברים, שהם כנראה אובייקטיביים ולא חלילה איזה אגדה חילונית מופקרת שהמציאו ציונים או דמוקרטים.

שאלה- מי הם חברי כנסת הדתיים שבגלוי תומכים בהשתמטות?

בשיח הפוליטי והציבורי בישראל, המונח “השתמטות” משמש את המבקרים לתיאור אי-התגייסות לצה”ל וקידום פטור גורף לבני ישיבות, בעוד חברי הכנסת החרדים מגדירים זאת כהגנה על “עולם התורה” ודוחים את הכינוי. [1, 2]

עם זאת, קיימים חברי כנסת מהמפלגות הדתיות-חרדיות שבגלוי מקדמים חקיקה לפטור רחב מגיוס, מתנגדים להטלת סנקציות על משתמטים או קוראים לתלמידי ישיבות שלא להתייצב בלשכות הגיוס. בין חברי הכנסת המרכזיים המזוהים עם קו זה בכנסת ה-26 (שנבחרה באוקטובר 2026) ובכנסת הקודמת נמנים:

1. חברי כנסת מסיעת “יהדות התורה”

חברי הסיעה מייצגים את הציבור החרדי האשכנזי (הליטאי והחסידי) ומובילים באופן רשמי וגלוי את הדרישה לפטור מלא לכל לומדי התורה, תוך התנגדות לכל יעד גיוס מחייב:

  • מאיר פרוש. פועל באופן עקבי נגד גיוס בני ישיבות ואף הצהיר כי אין להיכנס לממשלה ללא העברת חוק גיוס המעניק דיחוי גורף לכל לומד תורה. עם פתיחת הכנסת ה-26 בנובמבר 2026, הגיש פרוש יחד עם ח”כ אליקים שטארק הצעות חוק שמטרתן להקפיא הליכי מעצר ואכיפה נגד עריקים ולהסדיר פטור מגיוס בגיל 26. בעבר התבטא בחריפות נגד הצעות חוק שכללו סנקציות ואמר כי “את החוק הזה צריך לקרוע”. [1, 2, 3, 4]
  • יצחק גולדקנופף. יו”ר אגודת ישראל, המוביל קו תקיף נגד גיוס חרדים ונגד סנקציות כלכליות ופליליות על אי-התייצבות. גולדקנופף הצהיר בעבר כי צה”ל אינו זקוק לחרדים וכינים סנקציות נגד משתמטים כ”טלאי צהוב”, אמירה שעוררה סערה בכנסת. [1, 2, 3]
  • אליקים שטארק. חבר כנסת מטעם יהדות התורה שהגיש בנובמבר 2026 הצעות חוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים ולמתן פטור גורף לתלמידי ישיבות. [1]
  • משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר וישראל אייכלר. חברי כנסת בכירים בסיעה המביעים תמיכה גלויה במתן פטור מלא מגיוס לכל מי שתורתו אומנותו, ופועלים למניעת סנקציות על תלמידי ישיבות שאינם מתייצבים.

2. חברי כנסת מסיעת “ש”ס”

סיעת ש”ס פועלת על פי הנחיות מועצת חכמי התורה, אשר הורתה רשמית לצעירים חרדים שלא להתייצב בלשכות הגיוס ולא לשתף פעולה עם צה”ל כל עוד לא מוסדר חוק פטור. [1]

שאלה- האם קריאה לא להתגייס תואמת לשבועת הנאמנות?

התאמתה של קריאה לא להתגייס להצהרת האמונים של חברי הכנסת היא שאלה משפטית וחוקתית השנויה במחלוקת עמוקה בשיח הציבורי והמשפטי בישראל.

הנוסח של הצהרת האמונים (הקבוע בסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת) מחייב כל חבר כנסת להצהיר: “אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת”. הפרשנות לשאלה האם קריאה לאי-גיוס מפרה התחייבות זו נחלקת בין שתי עמדות מרכזיות:

העמדה הטוענת לסתירה ולהפרת ההתחייבות (מבקרים ומשפטנים)

  • חובת הציות לשלטון החוק. לפי גישה זו, שמירת אמונים למדינת ישראל מחייבת בראש ובראשונה כיבוד של חוקי המדינה ופסיקות בית המשפט העליון. מאחר שחוק שירות ביטחון ופסיקת בג”ץ קובעים חובת גיוס שוויונית, קריאה פומבית של נבחר ציבור לאזרחים להפר צו חוקי נתפסת כהסתה לאי-ציות וערעור על יסודות שלטון החוק.
  • פגיעה בביטחון המדינה. מבקרים טוענים כי בתקופה ביטחונית מאתגרת, מילוי שליחות ציבורית באמונה מחייב חיזוק של צה”ל והגנה על המדינה. לשיטתם, עידוד הימנעות משירות צבאי פוגע בחוסן הלאומי ובביטחון המדינה, ולכן עומד בניגוד מובהק לנאמנות למדינה.
  • עבירה פלילית פוטנציאלית. חוק העונשין (סעיף 109) קובע עונש מאסר על הסתה להשתמטות משירות צבאי. מבקרים מציינים כי חסינות חברי הכנסת נועדה להגן על חופש הביטוי הפרלמנטרי, ולא להכשיר קריאות לביצוע עבירות פליליות.

העמדה השוללת סתירה ומגנה על זכותם (נציגי הציבור החרדי ותומכי חופש הביטוי)

  • שמירת אמונים באמצעות לימוד תורה. נציגי המפלגות החרדיות טוענים כי בתפיסת עולמם, לימוד התורה הוא שמגן על עם ישראל ומבטיח את קיום המדינה. לשיטתם, הגנה על עולם התורה היא הביטוי העליון של שמירת אמונים למדינת ישראל ולעם היהודי, ולא בגידה בהם.

עד כאן ציטוט משיחה מעניינת עם מכונה מופלאה, שכנראה יודעת הכל רק לא את התשובה לשאלה-למה? למעשה, בפעם האחרונה ששאלתי היא הראתה לי איזה בהמה צמרית ממשפחת הגמלים, שבגודלה היא קצת קטנה מחמור גרם מצוי וחיה להנאתה בדרום אמריקה.

בעברית קלה, בקיצור ובלי ליפות בזהירות אדיבה את המציאות המשונה-

יש כרגע כמה פושעים מרדניים ועברייניים שעדיין מסתובבים חופשיים, אפילו שהסתה למרד בחוקים הלאומיים לא ממש תואמת לנאמר בשבועת האמונים.

הערה אחרונה: בתורה כתוב במפורש-לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה. אם זה המצב, מדוע הארץ מלאה בדיוקנאות מרהיבים של קדושים למכירה בהנחה? זה כדי שתבוא לקונים ברכה, בריאות טובה, שמחה עליזה ורוב שפע?

דר' רון קראוס

מייסד ועורך ראשי: בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, היה פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, וכתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. רון לימד 15 שנה עד שנת 2014 באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס ליד ניו יורק . דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. לאחר עבודה עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון וכפסיכולוג פרטי. היום רון עורך ספרים ואת עיתון ברשת נקודה קום
דילוג לתוכן