שובה של התקווה
למרבה הצער, כשמביטים בזמן האחרון בכותרות היומיות שמופיעות בעיתון עולות תחושת של דאגה, חרדה, יגון ודיכאון. למעשה, מאוד נדיר לראות ידיעה שמעוררת ששון, וכבר שנים בלילות לא קל לישון.
סביר שהסיבה לתופעה העגומה הזו היא האסון הלאומי, התמשכות המלחמה והמדון, והסכנה הגדולה שנוצרה בגלל ההסתה לשנאה וכנגד החזון ציון, זה שכולל ביטחון, שיווין ושלום במזרח התיכון.
כמובן שאסור להתייאש, שהרי הקבוע היחיד בעולמו הוא שינוי מתמיד, ולפעמים ניתן להתגבר ולהתאושש. מי יודע? אולי הרב חסדו שמע את שוועתו וזעקתו, והחליט קצת לרחם על עמו במקום להענישו?
ציטוט:
נתניהו מאבד את הרוב, והאופוזיציה על סף מהפך – ללא המפלגות הערביות.
רוב הישראלים לא סומכים על נתניהו כראש ממשלה.
עד כאן ציטוט שמראה שהעם העברי מאס בעבריינות ושחיתות, וכנראה רוצה לחזור לשפיות.
מצד שני, חשוב לזכור שלבני תמותה יש אומנם יכולת לכבד את הבריאה, לשמר את התקווה ולהימנע מפגיעה, אלא לצורכי הגנה אם אין ברירה, אבל אין להם הרבה שליטה בעולמו המופלא.
בעברית קלה וללא קשר לפילוסופיה, הכנופיה העבריינית שחטאה, כשלה, בגדה בחובתה, הפקירה, הזניחה ואחראית לנזק לאומי נורא בקרוב תרד מהבמה, והאומה תשוב לדרכה וחזונה. בקיצור, יש סיכוי לא רע שהשנה הקרובה תהיה הרבה יותר טובה.
קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בשם- המלחמה על הדמוקרטיה בעיצומה.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
