חסינות, עבריינות, אלימות וממלכתיות

חסינות, עבריינות, אלימות וממלכתיות

מעניין שמדינה דמוקרטית מאפשרת לאנשים שמתנגדים לשיטת המימשל הנהוגה בה לשמש כנציגים במליאה. סך הכל, מי שלא מאמין בשוויון, בכבוד לזולת ובהתחשבות אלא בפיצוצים, בהרס ובאלימות לא ממש מייצג את היהדות אלא אולי קיצוניות ורישעות.

אולי כדאי לבקש מהניבחרים והניבחרות למוסדות דמוקרטיים להתחייב בכתב שדמוקרטיה ולא אלימות היא לדעתם שיטת המימשל שיש לה עדיפות? סך הכל, בלי נאמנות לחוק וציות, קשה לתת שירות בעל איכות בשל המרדנות והחתרנות.

מדוע מאפשרים למועמדים ומועמדות ששואפים להרוס את המוסדות לשרת בועדות ולהרים ידים להצבעות? שבועת האמונים במליאה כוללת התחייבות לפוצץ את מוסדות המדינה? יש חסינות למי שמסית לנהוג באלימות? ברצינות?

ציטוט:

ח"כ פינדרוס: "החלום שלי – לפוצץ את בניין בית המשפט העליון"

בתיעוד שהגיע לידי וואלה! נשמע חבר הכנסת מיהדות התורה בהתבטאות חריפה בזמן שהשתתף בפאנל בליל יום העצמאות. לדבריו, אין לו שאיפה לשלב חרדים בתפקידי מפתח במדינה, אלא לפתח את לימודי התורה. "חבר כנסת זה יותר גרוע מאינסטלטור"

עד כאן ציטוט מעורר השתאות. אומנם הסתה לאלימות הרסנית זו טעות, אבל למרבה המזל לדובר שמדרבן עבריינות ופלגנות יש חסינות.

למעשה, הסתה פרועה לשנאה זו דרכה של הכנופיה שחטאה, הסתבכה, הודחה ועכשיו מצפה להרשעה והענשה.

ציטוט:

"נדרוס את בג"ץ, נכלא את השמאלנים" – מיכל רוזין דורשת דיון דחוף
מיכל רוזין פנתה ליו"ר ועדת האתיקה ודרשה לקיים דיון דחוף לאור התבטאויותיו של חבר הכנסת דוד אמסלם מהליכוד.

עד כאן ציטוט שדן בשנאה והסתה לאלימות, שזו טעות.

זה קצת מוזר שמועמד שהגיש מועמדות לשרת את הציונות ונשבע לנאמנות וציות מספר שאין לו שום עניין לכבד את ההתחייבות שנתנה בחגיגיות וממלכתיות. מה לגבי כבוד לשליחות הציבורית? שבועת הנאמנות שניתנה במליאה הייתה רק הצגה למטרות פרנסה, הונאה וחבלה? זו מיצווה מהתורה להמליץ בפרהסיה על הרס מיבצר החוק במדינה?

מי ששואף לפוצץ את בית המשפט העליון מכבד את מוסדותיה של ציון? הוא מדבר בשיקול דעת, במתינות ובהיגיון? חובש כיפה וחבר מליאה מסית לפשע ומרידה במדינה?

דבר שני שנשמע קצת מוזר זה שחבר הכנסת הנכבד ובעל המעמד עם הלישכה נשמע מספר שהוא לא חש כמדינאי דגול שמשרת את הקהילה כדי שהמצב יוטב אלא רק כשרברב פשוט שלפעמים אפילו מתלכלך או נרטב, אפילו שלפי בגדיו של הדובר קצת קשה לראות זאת עליו.

יתכן שצריך לחוקק חוק דמוקרטי שיחייב את כל הנציגים והנציגות במליאה לציית לחוק במדינה ולפעול באופן שיכבד את הרעיון המרכזי מהתורה? מי שלא יעשה או תעשה זאת מוזמן ומוזמנת לסור למקומות שבהן התנהגויות פוגעניות, עברייניות ואלימות מותרות או מקובלות.

למה בעצם לתת חסינות למי שלא מכבד או מכבדת את חוקי המועדון התרבותי גם אחרי מתן שבועת נאמנות?

קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בערץ 7. קישור למאמר בשם- כזבים, שקרים ותעלולים נכלוליים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

One thought on “חסינות, עבריינות, אלימות וממלכתיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן