תהליכים מסוכנים והמצווה בכתובים
לפעמים מזהים תהליכים מסוכנים, מדברים על כך בדאגה בפני מאזינות ומאזינים מתוך רצון לעודד תיקונים, ואז מושתקים ונענשים. ככה זה בחיים.
כנראה שקצת קשה לשמוע דברים מפחידים, קשים או לא נעימים מחמת היותם אמיתיים, אז מתעלמים מהם, משתיקים, עוברים לדברים אחרים ומקווים לשיפורים.
לאחר הטיול לבירות ביחד עם עוד כמה טנקים הגיע הזמן לפשוט את המדים ולגשת ללימודים. לאנשים צעירים הזמן עובר מהר כי כל הזמן יש ארועים חדשים, מסעירים או מעניינים.
לאחר כמה שנים של מבחנים, עבודות ואימונים מעשיים היה אפשר להציג תעודה מרשימה ולקבל בעזרתה זכות לטפל בעיוורים ובנכים במחלקה עירונית לשירותים חברתיים בנתניה.
יום אחד הגיעה בקשה להכין הרצאה לחברי וחברות המחלקה, שכן יש תקציב להסיע את כולנו לסוף שבוע במלון בנהריה ואפשר לקרוא לזה השתלמות חינוכית לצרכי עבודה. בקיצור, כדי לתת לטיול הנחמד אופי אקדמי באופן יותר רשמי היה צורך לבקש מימני לחטט בניירות שנותרו מהלימודים ולעשות סיכומים.
התקוממות אזרחית ראשונה בסידרה של גלים אלימים מאוד הטרידה בזמנו את הישראליות והישראלים, שלא ממש הבינו למה השכנים רוצים לחוש עצמאיים. מסיבה זו, בחרתי לסכם להרצאה שהתבקשה קורס שנקרא- אגרסיה ואלימות, שכן חשבתי שיש צורך לבקש שלום ולהשתמש בהידברות וסבלנות. גם מניעת התפרעויות אלימות במחלקה שלנו הייתה צורך חשוב, ובהרצאה היו נקודות מעשיות לפיתרון הבעיות.
המלון הזמין אותנו להשתמש באולם הרצאות, ואני באתי נרגש עם כמה ניירות. בזמנו, ראשת המחלקה עוד לא הייתה ראשת העיר, אבל כבר אז הייתה לה חיבה עזה לאיזה פוליטיקאי גבוה, נאה וצעיר שאת טיבעו העברייני העם עוד לא באמת הכיר.
ההרצאה החלה, ואחרי כמה דקות היא הופסקה, שכן ראשת המחלקה קמה ואמרה שההצגה הסתיימה, שהתוכן שגוי ולא ראוי, ושאפשר לגשת לחוף להשתעשע או למצוא איזה פעילות מהנה.
אספתי את הניירות והלכתי לכיוון החוף. הגלים בנהריה די דומים לאלה בנתניה, והבנתי שלא לכולם יש מוכנות להכיר בתהליכים מסוכנים.
כמה שנים לאחר מכן ראיתי שסגן הרמטכ”ל אמר דברים זהים, וגם הוא לא זכה לקבל תשואות סוערות אלא קיבל נזיפות ועונשים. כנראה שככה זה בחיים.
ציטוט:
סגן הרמטכ”ל: “מפחיד לזהות בקרבנו תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו בגרמניה לפני 80-70 שנה”
סגן הרמטכ”ל אלוף יאיר גולן נאם בטקס יום השואה בתל יצחק והזהיר מפני תהליכים שהתרחשו בשואה שמתקיימים גם בשנת 2016: “אין יותר קל ופשוט מהתבהמות והתחסדות. יש לעשות חשבון נפש”. בהמשך פרסם הבהרה שלא הייתה לו כוונה להשוות בין צה”ל וישראל לתהליכים שעברה גרמניה הנאצית.
עד כאן ציטוט.
גזענים ששונאים אחרים ומעוללים להם מה שלעצמם היה מאוד לא נעים מתקשים לשמוע שהעיקר בתורה שלנו זה לא שנאה או נקמה אלא שאיפה לשלום והסדרה.
כמובן שאפשר לצעוק על שוחרי השלום שהם תמימים, בורים, חולמניים, לא מציאותיים או שאינם מבינים את הסיכונים, אבל זה לא ממש ישנה את המסרים העתיקים והקדושים.
בקיצור, היה זיהוי של תהליכים מאוד מסוכנים, עוד בשנות השמונים, אבל ניסיון לדון בזה ברבים לא הצליח אלא לשלוח את המאזינות והמאזינים לשכשך בגלים.
היום ראשת המחלקה לשעבר מנהלת את העיר, האזהרות לגבי התהליכים והסכנות התממשו, הבוגד הסידרתי הפך לנאשם פלילי, ואני קצת פחות צעיר. מזל שגם יאיר זיהה את התהליכים ויש לו רצון לחזור לפסים.
מאז שובי ארצה לפני כמה שנים עם משפחה וילדים נפגשתי עם ראשת העיר מספר פעמים. זה קרה באופן לא רשמי והיה נחמד להזכר בימים בהם היינו צעירות וצעירים. מתוך נימוס מאוד התאפקתי לא להעלות נושא שעליו פעם היינו קצת חלוקים, אבל דומני שהתהליכים היום כבר לגמרי ברורים וגם יש אישומים פליליים.
קישור למאמר בידיעות.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
