שיר הסליחות

סליחה שצילצלתי אליך, כשבכלל לא רצית לדבר. או לענות.

סליחה ששמתי לך בתוך תה קינמון, כפית מלח במקום סוכר. ולא אמרת דבר.

סליחה שנחרתי לך לילה שלם, במיטה שלי הנוחה, ולך לא היה איפה לישון.

סליחה שהיית צריך לקרוא למישהו שיתקן את המקלחת שלי, שעלתה על גדותיה.

סליחה שבכיתי במסעדה הכי יפה שיש בעולם החדש.

סליחה שצחקתי כל הזמן כמו ילדה מפגרת בת שלוש, עם סופגנייה בפה.

סליחה שלא אכלתי המון והשארתי אוכל בצלחת.

סליחה שלא הראיתי לך צלקות מן העבר, שלא יכולות להירפא אף פעם.

סליחה ששיתפתי אותך בים של צרות, כאילו שהן גם שלך.

סליחה שסבלת את ההגיגים שלי, הגראפומאניות ואין סוף המילים שלי.

סליחה שרציתי אותך לידי כמו דבק נוזל ודביק. שלא נדבק.

סליחה שלא למדתי עדיין להקשיב, ואני אנוכית יותר מיום ליום. כמה טוב שנולדת.

תודה ענקית להורים שלך מטילדה ומשה שעשו אותך. היית לי נשמה יחידאית.

מילה אחת קטנה רציתי לומר:ולא הספקתי. אז תודה.