אולי הגיע הזמן לטהר את המשכן

אולי הגיע הזמן לטהר את המשכן

לאחרונה פורסם עוד מאמר נואש, מתוסכל ועגום לפרהסיה האדישה, העסוקה והטרודה, שכן לא הייתה ברירה. כל המאמצים המרובים בזמן שילטון הכנופיה לא הביאו לשום תוצאה, אפילו שיש יותר משמץ ראייה קבילה שתוכיח את הקנוניה.

כדי להמחיש לציבור מה המשמעות של הימצאות ברשימה שחורה, לכאורה בהוראת השולטת בכנופיה או עבדה הנאשם בשלל כיתבי אשמה, אולי כדאי לתת דוגמא קטנה לרדיפה מתמשכת, ארוכה, סבוכה וחסרת הצדקה, כדי שהבעייה המציקה, המזיקה והמטרידה תהייה קצת יותר ברורה.

הנה מכתב שנשלח לאחרונה לשר הבריאות הרענן, המסור, האחראי והנבון בתיקווה שגישה חדשה בהנהלה אולי תביא צדק ותנקה את אורוות השילטון בציון, שלכאורה מאוד סרחה.

ציטוט:

אני פונה בניסיון נוסף לקבל סיוע.

יש בידי שלל תכתובות מאז 2014 שלכאורה מעיד שהושמתי ברשימה שחורה על ידי שר הבריאות הקודם
ההתעמרות הבילתי מוצדקת בי ארכה שנים, ויש לי שפע תכתובות, תלונות ודחיות משונות מהרבה גורמים להוכיח זאת, כולל האגף לרישוי רישיונות מקצועיים, משרד המבקר, ועדת הביקורת וגורמים נוספים.

כל עוד משרד הבריאות והממשלה הקודמת היו בשליטת הנאשם בפלילים, כל ניסיונותי לקבל סיוע מכל הגורמים הרבים לא צלחו, או נדחו בתירוצים משונים.

בנוסף לעובדה שסבלתי אישית ומקצועית ללא הצדקה, אחד מהנושאים עליו דיווחתי במרץ רב ולהרבה גורמים במשך שנים היה הסתרה מערכתית של התעללות מינית בקטינים חרדים, לכאורה בידיעת הממונים.

כאמור, בממשלה הקודמת אף גוף ממלכתי משום מה לא הסכים לסייע לי ולעיין במסמכים הרבים
דומני שחשוב מאוד לחשוף את הכשלים המערכתיים הרבים ואשמח להציג את המסמכים, ולהעיד כנגד האחראים.

ברור לי היום מי המעורבים, ודומני שיש עילה מספיקה לבקש העתק כל התכתובות שלי מאז אוגוסט 2014 עם משרד הבריאות,שנשלחו לאגף לרישוי, וכן גם את כל המכתבים שהגיעו אליהם בעניין רישום תחום מומחיותי לפסיכולוגית הראשית מעורך הדין זאב דקל, מסגן יו"ר הכנסת ח"כ לשעבר חיליק בר, ומעו"ד עופר גלברט במשרד מבקר המדינה.

אין שום צורך להאמין לתלונתי המגובה במסמכים שטרם שלחתי אליכם או אפילו לעיין במסמכים הרבים שברשותי, שכן תספיק בקשת העתק כל התכתובות הנ"ל, ועיון בהן כנראה יספיק כדי לסמר שערות.

אני מאוד מקווה שמישהו יצור קשר איתי, שכן אין בכוונתי לפעול נגד המשרד בגלל עוונות שאחרים עשו בעבר ללא שיחה איתכם, אך לעניות דעתי מאוד חשוב לנקות את האורוות

בברכה.

כמובן, לאחר כתיבת עשרות מכתבים להמון גורמים ממלכתיים במשך שנים אין ספק שהמכותבים משוכנעים שאני נודניק שלא מבין רמזים בוטים, ברורים ונחרצים.

מאוד יתכן שהם צודקים, שכן המסמכים הרבים והמעצבנים שבידי לכאורה מעידים על כשלים מאוד חמורים, ועד כה כנופיית העבריינים מנעה בדיקה של הדברים, כנראה בעזרת שליטה בכל הצמתים, בסחיטה, איומים או פיתויים. חבל לחשוב שהרבה קטינים חרדים סבלו התעללות מסוטים שכן הדברים שזעקתי שנים מעולם לא גרמו לחקירה שתעצור את הפשעים.

איזה מזל ששר הבריאות החדש מעולם לא היה חבר בכנופיית הנוכלים, ושהשר הישר לביטחון פנים כבר אינו עבד צייתן לנאשם בפלילים. מי יודע? אולי אחרי שבע שנים רזות, מתסכלות וקשות נראה שהדברים סוף סוף נחקרים, ובאים ולחוטאות ולחוטאים בעבור עבריינים, לכאורה, עונשים ראויים?

קישור למאמר בשם- להיות ברשימה שחורה זה קצת בעייה. קישור למאמר בשם- יו"ר הועדה לענייני ביקורת המדינה התעלמה מבעיה?. קישור למאמר בקפה דמקר, שלמרבה הצער נסגר, בשם- מי מרחם על קטינים חרדים? קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בדמרקר. קישור למאמר בויקיחדשות. קישור למאמר בסרוגים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן