להתחסן או לצפצף באומץ ולהסתכן?

להתחסן או לצפצף באומץ ולהסתכן?

לאור הנתונים הקשים, העצובים והמיותרים שמפורסמים בעיתונים אולי חבל להסתכן, לאגור אומץ ובכל זאת להתחסן?

ציטוט:

פרסום ראשון: באיכילוב ורמב"ם נגמרו מכשירי האקמו הפנויים | ירידה נוספת במספר החולים קשה.
מספר חולי הקורונה שמחוברים למכשיר אקמו עומד על 58 – שיא בגל התחלואה הנוכחי • בעקבות העומס, בתי החולים רמב"ם ואיכילוב נאלצו לשאול מכשירי אקמו ממרכזים רפואיים אחרים •

הנתונים מגלים: 90% מחולי הקורונה המחוברים לאקמו לא התחסנו כלל.

עד כאן ציטוט שכנראה מראה מה קורה בגלל הססנות, עצמאות יתר, חוסר אחריות, אובדנות או סתם מרדנות. נאחל לכולן ולכולם רק בריאות.

ציטוט עם ציטוט:

פרופ' עידית מטות: "הצוותים מותשים, הלא מחוסנים מחליטים להתאבד"

עד כאן ציטוט.

לא סתם הכתובים מדברים על קדושת החיים. אסור להתייאש, במיוחד כשיש אתגרים שנראים מייאשים או קשיים שמתסכלים, וחייבים לעשות כל מה שיכולות ויכולים כדי לא להיות חולות וחולים. למרבה הצער, בדמוקרטיה מותר גם לרצות לא להיות, שזה דבר עגום שמאוד מעציב את הקרובות והקרובים.

איך משכנעים מיואשות ומיואשים, חוששות וחוששים שכדאי להשאר עוד קצת בחיים שכן דברים כל הזמן משתנים, ויתכן שבקרוב יהיו שיפורים ניכרים?

איך מסבירים לגיבורות ולאמיצים שהוירוסים די מסוכנים ולכן עדיף להיות חסינים לפני הקרבות המרים כדי לגבור על היריבים?

עד כאן סך כל ציטוטים שנועדו לעודד חוששות וחוששים שעדיף להיות מחוסנים ולהישאר בחיים, שכן כל הזמן יש שינויים וחלקם אפילו מעודדים, כך שאין צורך לחוש מיואשות ומיואשים.

קישו למאמר ב-N12. קישור מאמר בשם- לחלות או לא לחלות? למאמר בשם-האבלות מתחרטות והאבלים מתחרטים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן