למה לא אסע לדרוך על סבא
חלילה, מה שנכתב למטה לא נועד לחבל במאמץ ההנצחה הלאומי אלא רק להביע רגש משפחתי אישי.
לעולם לא אסע לסייר ולתייר בשרידי מחנה ההשמדה שהיה המקום הכי נורא על פני האדמה בהיסטוריה האנושית כולה.
אני מסכים עם אימי שחשה שזה לא מכובד לצעוד על האדמה שמכילה את אפרו של אביה. האפר שעלה כעשן מהגופות הנשרפות בכבשנים נשר כפתיתי שלג לבן על המחנה בלילות ובימים, וכך היה במשך חודשים ושנים.
הייתי בגטו טרזין וראיתי איפה הורי פעם חיו, בקושי, אבל לא המשכנו לפולין.
יש שנוסעים למרחקים גדולים ומשקיעים מאמצים כבירים כדי להשתטח על קיברי קדושים וצדיקים בתיקווה לזכות בברכות, ישועות או ניסים מופלאים. למרבה הצער, לפעמים במקום שיפורים המשתטחים שבים עם וירוסים, או סתם נדרסים ונרמסים בכנסים יותר מידי צפופים שאת קיומם איפשרו פושעים.
אישית, מספיק לי לראות את סבא והמשפחה שאבדה או נשרפה באתר הנצחה ברשת, ואין לי שום דחף או צורך לצעוד במיזרח אירופה על עפר ואפר, שכן בעיני זו אדמה מקודשת.
לפני הרבה שנים פעם הוזמנתי באמריקה לתערוכה של ציורים, שכן חברים סברו שאמצא עניין בסיפורים ובנושאים המאויירים. למרבה הפליאה, הציירת עמדה באולם בגאווה, וסיפרה לכולם שמה שמיוחד ביצירותיה הוא שבצבעים מעורבב אפר ממחנה ההשמדה.
הקהל היה קצת מזועזע, אבל מייד השתנתה הגישה כלפי התצוגה, והשתררה דממה. המבקרים והמבקרות הביטו בציורים בחרדת קודש ושמרו על שתיקה, ונראה שהציירת חשה די מרוצה. לא רציתי לקלקל לה את החגיגה, ולכן רק כשראיתי שהיא פנויה ולבדה ניגשתי לומר תודה.
הצגתי את עצמי כדור שני ובן לשורדי המחנה הנוראי, סיפרתי לה מה שמי, והודיתי לגברת על שהנציחה את סבי באופן ייחודי ופומבי, כשעירבבה את אפרו בציור ציבעוני.
לקח לציירת כמה רגעים למצוא מילים, ויתכן שהיא מעולם לא חשבה שקרובים של הנרצחים שמאפרם יצרה ציורים עשויים לגשת אליה בנימוס ולהודות לה על המעשים הטובים.
לא בטוח שסיפרתי לאמא ואבא על האירוע, אבל לצערי יכול להיות שגרמתי לאומנית יצירתית לחוש קצת זעזוע.
קישור למאמר בשם- ימינה או שמאלה. קישור למאמר בשם- האישי לעיתים קצת מעורב עם הלאומי. קישור למאמר בשם- עישון ושואה מזיקים לבריאות טובה. קישור לספר- הספרנית מאושוויץ. קישור לאתר של דיטה. קישור לציורים של דיטה. קישור למאמר בשם- לזכור עוזר לא לשכוח. קישור לסרט תיעודי שצילם הצבא הבריטי. הסרט קשה לצפייה. הקריין הוא אלפרד היצ’קוק.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר
