אדמה קדושה בגיא הריגה

אדמה קדושה בגיא הריגה

למרבה המבוכה, לעת זיקנה אימי הצנועה הפכה די ידועה ללא כוונה.

אחרי ההפתעה והרתיעה כבר הגיעה השלמה, והיא מתרוצצת בעולם ומספרת את סיפורה כשמבקשים מימנה, או פשוט יושבת בחדרה עם אוזנייה ומדברת באיזה שיחת ועידה.

לפעמים אני שומע אותה מפטפטת באנגלית, אבל גם קורה שאני מאזין להרצאות ותשובות בעברית, צ’כית או גרמנית. מה אפשר לומר? הבחורה די פעלתנית.

שמחתי היום לשמוע שאמא שבה בשלום לעיר הולדתה לאחר מסע מייגע לעוד טקס אזכרה, במקום בו היא והורתה הגיבורה פעם הועבדו כשפחות בעבודות כפייה בזמן שבהמבורג הכתושה היו מספר גלי הפצצות כל לילה.

בתחילה היה לה מאוד קשה לנסוע לגרמניה ולדבר בשפת ילדותה, אבל אמא כבר עברה דבר או שניים בחייה, ולמען ההיסטוריה ולזכר הוריה בסוף התגברה.

בפעם הראשונה שנסענו עם ההורים לגטו טרזין היינו צעירים, נשואים טריים וקצת תמימים. כמובן שהכרנו את הסיפורים המזעזעים והעצובים, אבל זה לגמרי אחרת כשרואים בעיניים.

אחרי כמה שנים שבנו על המסע בעיקבות המשפחה שרובה הושמדה בגלל שנאה וגזענים. אבא כבר היה במרומים ולנו היו שני ילדים ששמעו בחגים טעימים ומרירים מה נהוג לעולל בכל דור ודור ליהודים.

בסוף הסיבוב העצוב במוזיאון היהודי אמא נעמדה באולם הכניסה, הביטה כה וכה אבל לא זזה. לא הבנתי מה כוונתה, חשבתי שאולי היא קבעה איזה פגישה וכולנו עמדנו בשתיקה.

בפינת החדר היה מסך טלוויזיה וראיתי ששורדים מבוגרים ושורדות עגומות מספרים למצלמות הסקרניות סיפורי זוועות. פתאום ראיתי את אבא על האקרן. הוא נראה לגמרי חי, ואני הזדעזעתי והתחלתי לבכות.

מטבע הדברים הילדים קצת נבהלו, ואז שאלו לפשר הטיפטופים. “זה סבא שלכם. אבא שלי” אמרתי ודמעתי, והם הביטו בסקרנות באיש שלא הכירו, וכנראה הבינו.

אמא שלי מסרבת לבקר באושוויץ, אפילו ששני הורי ובני משפחתם הובלו לשם מטרזין בקרונות בקר דחוסים, כדי להמיתם בגז ולשרוף את גופתם.

הארובות במחנה ההשמדה הנורא פלטו להבות, עשן ואת אפר הקורבנות בימים ובלילות.

האפר נשר ללא הפוגה כפתיתי שלג אפור על הממוספרות והממוספרים שסומנו להמתה, והוא כיסה את האדמה בכל הסביבה, שלא להזכיר את ריח החריכה הנורא.

אמא לא רוצה לדרוך על מה שנותר מאביה, ואני מבין לליבה. אולי צריך לבנות שם מסלולים על עמודים ולהפסיק לצעוד על אדמה קדושה.

ציטוט:

וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃

קישור לסרטון דוקומנטרי. קישור למאמר בשם- הסתה לשנאה זו בעייה מזיקה. קישור לאתר הנצחה קישור לאתר של אמא. קישור לספר- הספרנית מאושוויץ. קישור לספר- הספרנית הקטנה בעולם.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

2 thoughts on “אדמה קדושה בגיא הריגה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן