אולי יושר עיתונאי זה מושג ערכאי

אולי יושר עיתונאי זה מושג ערכאי

יתכן שמי שאביו הורשע בפגיעה יזומה בחפים מפשע בגלל גזענות לאומנית אלימה וישב שנים בתא, אדם מסוכן שמעשיו הרעים גם נטלו את מאור עיניו של חבלן משטרה שרק ניסה להביא פרנסה למשפחה, לא מבין שעיקרה של תורה זה המנעות מפגיעה בברואים שיצרה השכינה, זו שהכל ברצונה.

אהבת הזולת, שזו מצווה די מרכזית ליהודים, לא כוללת הטמנת מטעני חבלה שיגרמו לקטיעת גפיים לנבחרי ציבור ערבים. לפיכך, יש אפשרות מסויימת שבנו של הטרוריסט נחשף בילדותו בבית לדיעות קיצוניות שמצדיקות פעולות שאינן חוקיות או מוסריות. ללא קשר לחינוך מהבית, לא תרצח זו עדיין אחת המצוות המרכזיות והחשובות. מה לעשות. גם אבות לפעמים עושים שגיאות.

באופן די עיקבי, העיתונאי הדברני והערמומי מצדיק, מפאר, מהלל, מרומם, משבח ומחזק את הנאשם הפלילי מהצד הימני, וזאת אפילו שהעבריין המודח נמצא בסיבוך משפטי די סופני. חוץ מזה, לא נראה שדמוקרטיה שחותרת לשלום, שזה החזון הציוני, היא דרכו של בנו המוצלח של האסיר הלאומני והרצחני שיצא לחופשי. במציאות העיתונאי הדברני נשמע סרבני, חשדני וקצת קיצוני. האם לאור כל האמור מישהו סבורה או סבור שהוא איש תקשורת לגמרי אובייקטיבי?

ציטוט:

ביידן מאיר פנים לבנט, אבל הדרישה לתמורה בוא תבוא.

למה כל כך חשוב לג’ו ביידן להציל את הממשלה של נפתלי בנט? בעיר כמו וושינגטון אין מתנות חינם • בנט מגיע לבית הלבן עם יתרון אחד על נתניהו ועם חיסרון אחד משמעותי מאוד • גם בממשל האמריקני מבינים: שתי מדינות לא יהיו כאן, המטרה היא שנתניהו לא יחזור.

ביידן לבנט: “נהיינו חברים קרובים, אירן לא תהיה גרעינית”

ברק אובמה רצה מנתניהו שורת ויתורים שהוא לא הסכים להם. הוא רצה שישראל תלך ככלב צייתן להסכם המופקר שהוא חתם עם האירנים. הוא רצה שמדינת ישראל תלך לנסיגה עמוקה שהייתה הופכת את בקעת הירדן, עם הפיקוח האלקטרוני והנוכחות האמריקנית, לקאבול בעצם הימים האלה, בשנת 2021. היא הייתה מפילה את המשטר הירדני וגורמת לנו בעיות 25 ק”מ בקו אווירי מנווה אילן.

ציטוט:

בשנת 1980 השתתף בארגון הטרור שכונה לימים “המחתרת היהודית“, במלכוד מכוניתו של ראש עיריית רמאללהכרים ח’אלף, ובמלכוד דלת המוסך של ראש עיריית אל-בירה, איבראהים טאוויל. מטען הנפץ הראשון התפוצץ וגרם לקטיעת רגלו של ח’אלף, והשני לעיוורונו של חבלן מג”ב, סלימאן חירבאווי, שנשלח לנטרל את המטען.

סגל נתפס בשנת 1984 עם שאר חברי המחתרת והורשע בעברות של גרימת חבלה חמורה, החזקת נשק ופעילות בארגון טרור. הוא נידון לשלוש שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי.

עד כאן ציטוט.

מדבריו של הכתב הנלהב שלמרבה המזל לא שב על מעשיו של האב נראה שהוא כנראה מאוד חושש מאיום קיומי באופן תמידי. יכול להיות שמסיבה זאת הוא משמיץ את הסכם הגרעין שבלם את פיתוח הגרעין האיראני, ומתעלם מהעובדה שביטול ההסכם גרם לסכנה להפוך מוחשית, מאוד קרובה והרבה יותר ברורה. כידוע, כל זה קרה במשמרת של הנאשם המצפה לישיבה ממושכת בתא, וזו בעייה.

בקיצור, נראה שלא כל העיתונאים הם לגמרי אובייקטיביים, במיוחד אם הם באים מבתים של טרוריסטים גזעניים ומורשעים, מאמינים לנוכלים סדרתיים שמסובכים עד צוואר באישומים פליליים, ועוד לא הזכרנו את החשד המבוסס לבגידה בביטחון התושבות והתושבים בעבור רווחים אישיים בלי שבמשרד הביטחון יודעים.

אין צורך לכעוס על אלה שלא מבינים את העקרונות המפורטים במגילת העצמאות או בעיקרי המצוות בכתובים, שכן הם כנראה פשוט מאוד חוששים, דואגים ומפחדים שיבואו זדים וחלילה יזיקו ליהודים הנחמדים. בעיני המוטרדים הסדרתיים, כולם כנראה נראים חשודים ומסוכנים, ולכן צריך להבין לליבם ההולם בעוז של המפחדים מרוחות ושדים.

בעיני הלאומנים, שלום כנראה נתפס כסכנה גדולה, והסדרה אזורית היא בטח דבר מפחיד נורא, שכן זה חלילה יביא לרגיעה, שלווה ופריחה, וזו ממש בגידה בחזון הקדוש למלחמה מתמידה.

יתכן שמלחמה מתמידה באמת נראית כאפשרות עדיפה לאלה שמפחדים ממצוותה העיקרית של התורה ומעדיפים חרדה קיומית מדאיגה, לוחמה, טינה, איבה ושנאה.

מצד שני, שלום הוא חזון האומה מזה תקופה מאוד ארוכה. מעניין איך הדבר הבסיסי הזה לא ידוע לחובש כיפה משכיל, תרבותי ומחונך שבא מבית של טרוריסט מורשע שחטא ופשע לעיקרה של תורה? יכול להיות שדעתו האובייקטיבית של העיתונאי הלאומן קצת מוטה בגלל המשפחה העבריינית והאלימה ממנה בא?

קישור למאמר ב- N12. קישור לויקיפדיה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר

מערכת העיתון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן