איומים קיומיים ועבריינים לחוצים
מצבו של הנאשם הפלילי קצת עגמומי והדבר גורם נזק משמעותי לחזון הלאומי.
העבריין הסידרתי מנסה להשתמש בתרגיליו הישנים, כמו הסתה מזיקה, הפרחת כזבים, הלבנת פנים, הטלת רפש והאשמת נחשים אחרים בעוונותיו הרבים. למרבה הצער, השיטות הישנות והפסולות כבר לא ממש עובדות.
כאשר מרגישים לכודים ומאוד מתאמצים, משתדלים ומקווים לברוח מהרשעה וישיבה מאחורי סורגים קצת קשה להתמודד עם רצף כשלים מתמידים, וזה נראה גורם לחשושות קיומיים. אז מה עושים בכאלה? לאן פונים? נראה שהמצב קצת על הפנים.
ציטוט:
הרחובות בוערים, הפיגועים מתרבים והכלכלה נשנקת – אך לנתניהו אין לאן ללכת.
ראש הממשלה מוצא עצמו אסיר ציון: באמירויות דוחים אותו וגם ארה”ב מתנכרת לו ■ אפילו בימין הקשה מתחילים להיבהל מהשלכותיה של תוכנית לוין.
עד כאן ציטוט.
מה אפשר לומר? מצבו של הפושע הסידרתי נראה קצת מעורער. הציבור לא מסכים לוותר על שלטון החוק, חזון המדינה והדמוקרטיה רק כדי למלט עבריין מסוכן מישיבה בתא, וזה קצת בעייה שנראה גם מלחיצה את המורשעת הלקוייה, שלפי השמועה נוהגת להטביע יגונה בשמפניה ולהתעמר בעובדיה עקב מצבה הרעוע.
קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- בלי בלמים לא עוצרים. קישור למאמר בשם- נשיא אחראי ופושע סידרתי. קישור למאמר בשם- למען יראו ויראו. קישור למאמר בשם- דיבורים על דיונים וניגוד עניינים. קישור למאמר בשם- ניסיון השתלטות על מגילת העצמאות. קישור למאמר בשם- החזון הלאומי הפך לכשל מוסרי?
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר
