אין צורך בדחפורים, רק לכבד חוקים

אין צורך בדחפורים, רק לכבד חוקים

כידוע ליודעות וליודעים, בדמוקרטיה ובפני השוכן במרומים כולנו שוות ושווים. בעברית קלה, החוק במדינה מתייחס באותה צורה לכל עבירה, ואין אפליה כלפי מבצעי או מבצעות הפשע בגלל סיבות של דת, גזע, מין או מוצא.

המדינה כולה הזדעזעה מהאיומים הנוראים והמזעזעים שהשמיעו חברי מליאה, כשיצאה הצהרה לגבי כוונה לכלוא את כל השמאלנים הציונים ללא סיבה ולרמוס את בית המשפט הגבוה. ככה עושים בדמוקרטיה? הרי החוק ולא צרחנים מוסתים ומלאי שנאה שאינה עיקרה שולטים בה.

עד כה, פעולות אלימות ורצחניות התרחשו בארץ האבות בגלל אי הבנה בהוראות הקדושות על ידי קבוצות מסויימות ולא אחרות. למרבה הפלא, ציונים דמוקרטים ושוחרי שלום ככתוב בכתובים מעולם לא ביצעו כאלה חטאים.

ציטוט:

בלי הבולדוזרים, מול עשרות שוטרים: פעילי "שלום עכשיו" נחסמו בקדומים בדרך לחומש.
המשטרה עיכבה בראש העין את הנהגים שהובילו את הבולדוזרים שעמם טענו ב"שלום עכשיו" שיהרסו את חומש. למרות זאת, וחרף איסור צה"ל, המחאה יצאה לדרך – ונבלמה בקדומים: "המשטרה והצבא שומרים על עבריינים אלימים". ח"כ גולן: "אלימות משטרתית מטורפת", המשטרה: "היה חשש לשלום הציבור"

עד כאן ציטוט מאירוע שכנראה נועד להסביר מה קורה כשנוהגים בכוחנות, חוסר התחשבות ואלימות. סך הכל, למה שרק לצד אחד יהייה מותר לעשות כאלה פעולות מתריסות ומאיימות בעבור כותרות? בדמוקרטיה שוויונית לכולן וכולן מותר להפר את החוקים ללא אפליה בשל גישה פוליטית.

במציאות, אלימות וכוחנות אינן חלק מחזון הציונות, שהוא לעצמאות, ביטחון, שיוויון והידברות. מי שמאמין בלוחמנות, הרסנות, לאומנות, עבריינות וגזענות בוגד בערכי התורה ואלה של הציונות, וזו טעות.

אסור לציונים שוחרי ההסדרים לפעול בצורה בה נוהגים המוסתים שלא מבינים או סתם מצפצפים על ההוראות מהכתובים. מותר להביא מיצגים מתנפחים, לנפנף בדגלים או להקריא בקול רם את המגילה שהקימה מדינה ליהודים, אבל לנסות להציב דחפורים מול מאחזים לא חוקיים עלול חלילה להפחיד את העבריינים.

אין שום צורך ללבות מדנים ולהוסיף מתחים. מספיק אנו מפולגים וזעופים אחרי מעללי המסיתים. שוחרי השלום בקלות יכולים לקבל כותרות בעיתונים עם בלונים ודגלים לאומיים, שהם הרבה יותר קלים וזולים. חוץ מזה, כוחנות ואלימות סותרות את עקרונות הציונות, שכוללים התחשבות ורצון למנוע עימות.

הרצון לקדם שלום ולסלק מכשולים שמונעים את הגשמת החזון לציון מובן, אבל לא חייבים לעשות שימוש באמצעים מוגזמים או כאלה שמרמזים על כוונה לפגוע בביטחון. החוק הוא הריבון. צריך לכבד אותו, להמתין בסבלנות ולא להגביר מדון.

הקיצונים מוזמנים לנסות להמשיך להסית לשנאה ולספר שהיהודים הטובים לכאורה מצווים לעולל לאחרים את מה שלהם לא נעים, או להדגים שהם פרועים, חצופים, לא מתחשבים ולא מכבדים. לעומת זאת, זה לא רעיון טוב לעשות דברים שגויים רק אם היריבים נוהגים בצורה שסותרת את החוקים. רעש תיקשורתי לא מחייב הבאת דחפורים, שכן זה גורם לחששות קלים עד מתונים.

חלילה הנהגים היו פועלים ללא צווים משפטיים חתומים, מאבדים את שפיותם לכמה רגעים ורומסים כמה מתנחלות ומתנחלים תמימות ותמימים. דברים נוראים ופסולים כאלה עושים קיצונים אלימים ומוסתים, לא שוחרי שלום דמוקרטים. למעשה, כל הפיגועים על רקע פוליטי בארץ באו מצד ימין. למה שהציונים יהפכו לפושעים מוסתים? זה פסול לחלוטין.

בקיצור, הרעיון המעניין של הבאת דחפורים צהובים על משאיות באמת הביא כותרות, אבל אפשר לעשות מלחמות תודעה יעילות בעזרת הצגות קצת פחות מפחידות. למה להסתכן שיוגשו האשמות חמורות ומופרכות כאילו מובילי המשאות לכאורה זממו לרצוח יהודים תמימים ויהודיות כשרות?

מזל שהשר הכנוע ששמו דומה לחנה כבר הודח מניהול המשטרה, ולכן סביר שלא תבוא בעייה משפטית קשה למארגני האירוע, שכנראה בעיקר רצו לעורר את תשומת ליבה של הפרהסיה האדישה.

מצד שני, אולי זה טוב שאלה שמאיימים להפר חוקים ולרמוס מוסדות דמוקרטים יראו שבעוד שהם מנצלים את חסינותם ומפריחים איומים מילוליים מזעזעים שאינם חוקיים, יריביהם לא חוששים או משחקים עם מיקרופונים אלא פועלים לשים לעבריינים סידרתיים גבולות נחרצים

קישור למאמר בידיעות.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן