הצל זה החלק האפל?
הצל שלי ואני מסתדרים כבר המון שנים באופן חברותי, תרבותי ונימוסי. בהתחלה הוא נהג להפריע לי, להודיע מתי טעיתי, שגיתי או נכשלתי באיזה מיבחן ביסודי, והדבר קצת עיצבן אותי. עם הזמן התחלנו להסתדר יותר טוב, ועכשיו כבר שורר בינינו שלום במשך רוב היום.
למזלי, מצפוני לא מטריד אותי או מציק לי באופן שיגרתי וזה די משמח אותי. מי יודע? אולי זה בגלל שאני משתדל ככל יכולתי לא להזיק לזולתי וגם להימנע מפעילות שלא הייתה נעימה לי?
לעומתי, הזוטר, השולי והאלמוני שאפילו אינו עבריין סידרתי עם סיבוך משפטי משמעותי, מה רואה במראה הנאשם הפלילי? האם הצל הפנימי שלו לא קצת ביקורתי?
יתכן שמחמת איזה הפרעה או ליקוי במערכת ההגברה קולו של המוסר הפנימי לא ממש נשמע אצל הכזבן הסידרתי שכן הצד הנכלולי, או אולי יורש היצר התוקפני, מספרים לו שהוא צדיק מלאכי, ומי שצריך להתבייש או לחוש חרטה הם אלה שסתם הגישו נגדו כתבי אשמה?
בקיצור, מאוד חשוב להסתדר עם הצל, אחרת לפעמים הוא קצת מעצבן או קורא לך נוכל כושל. מי שלא מצליח לעשות זאת מתקשה לנום במנוחה שלווה בלילות, מתהפך על יצועו בחוסר מנוחה וסובל.
קישור לנעימה בשם-הצל ואני. קישור למאמר בשם- הצל שלי והדור השני. קישור למאמר בשם- התשובה לשינאה היא אחווה.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר
