יש תרופה אבל החרדה נותרה
כידוע למפוחדות ולמודאגים, וירוס חדש ומפחיד זכה מאז השנה שעברה ליחסי ציבור מצויינים. אומנם, המחלה בעיקר איימה על קשישות וקשישים, אבל החרדה העולמית הופצה ולובתה, והתפשטה כשריפה בשדה עשבים שוטים. הציבור החילוני שם מסכות על הפנים, שמר ריחוק מפוחד מהשכנות והשכנים וחש איומים קיומיים.
העשירים קנו המון מניות במחירים מאוד נוחים בזמן המשבר כדי לעשות לעצמם רווחים כבירים כשאנשים ישובו להיות שפויים, התקשורת דיווחה בהתרגשות וללא הרף לצופות ולצופים, והפוליטיקאים ניצלו את המצב לצרכים אנוכיים, שתלטניים או סתם נכלוליים.
למרבה הצער, היום כבר יש חיסונים יעילים ואפילו התגלה שתרופה ישנה מרפאת את החולים, כך שאין באמת סיבה להמשיך לחוש מורטפות ומוטרפים, חרדות וחרדים, מבוהלות או מבוהלים, אלא אם זה מהנה, משמח או נעים.
כמובן, מה שעצוב זה לחשוב שכולן וכולם כנראה ימשיכו לחוש מאויימות ומאויימים, ללא קשר לנתונים המעודדים והמרגיעים.
ציטוט:
הצלחה משמעותית: התרופה שהצילה חולי קורונה במצב קשה ממוות
שורת מחקרים שנעשתה על כמאה אלף חולים בארצות הברית הצליחו להוכיח כי התרופה רמדסיביר יעילה מאוד בהפחתת הסיכון למוות מקורונה • מרבית החולים קשה שקיבלו את התרופה השתחררו מבית החולים במצב טוב • פרופ’ גליה רהב: “זאת תרופה מאוד בטוחה – התוצאות מעודדות”
עד כאן ציטוט שאולי קצת ירגיע את הקהל וישיבו לקו הבריאות.
מצד שני, אולי אין מקום לאופימיות שכן לפחד מהבלתי נודע או לחוש חרדה ודאגה זו פעילות שדי חביבה על הפרהסיה, ללא קשר למימצאים אמינים ומבוססים מהמדע.
בעזרת השכינה שהכל ברצונה בקרוב תגיע תרופה שתביא קצת רגיעה, ונעבור לחרוד ולחשוש מהדבר הבא, שהוא כמובן מאוד מפחיד ומטריד מחמת היותו בלתי נודע.
קישור למאמר ב- N12.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר
2 thoughts on “יש תרופה אבל החרדה נותרה”