למה הקרן הקיימת לכאורה גונבת?

למה הקרן הקיימת לכאורה גונבת?

לא רק עבריינים סדרתיים שמסובכים עד צוואר באישומים שוגים, שכן גם אנשים טובים לפעמים טועים. זה לא נעים, אבל הדבר מחייב תיקונים דחופים אחרת המישגים רק מצטברים וגורמים לקשיים נוספים. למעשה, המצב קצת דומה למה שקורה כשמתחיל כאב שיניים ומזניחים.

למטה יש סיפור שאינו לגמרי ברור.

כידוע ליודעות וליודעים שלא נימנמו בשיעורים המשעממים, הרבה שנים היהודים תרמו לקרן הקיימת לישראל בתקווה שהאוצר הלאומי שמצטבר בקופה יקנה להם מדינה.

בעזרת הציונים, החלוצות והחלוצים כבר די מזמן ליהודים יש בית לאומי, צבא, שחיתות נוראה וממשלה, אבל משום מה כספו של העם היהודי לא מוחזר לו או ניתן על ידי קק"ל הנדיבה לתועלת המדינה, למען רווחת החולים, לקשישים או לנכים שבקושי חיים בה, אלא בעיקר משמש לפוזה של תרומה ולרווחתה של ההנהלה.

רוב הר הכסף שנאגר משך הרבה שנים על ידי העם היהודי יושב בחשבונות הקרן הקיימת, שזו חברה פרטית בה שולטים פוליטיקאים וחמדנים אחרים, והצטברו שם סכומים כבירים. מידי פעם קק"ל תורמת קצת כסף לקהל ומפרסמת את עצמה ביוקר נדיב בטלוויזיה כדי להסביר שקיומה ועשייתה הברוכה לכאורה מאוד מועילים למדינה.

למרבה הצער, במציאות המציאות קצת לגמרי שונה. למעשה, למטה יש סיפור מוזר שהמערכת עוקבת אחריו בפליאה רבה, והוא אולי ממחיש את הבעייה.

קק"ל לכאורה הבטיחה עזרה למוזיאון שואה, ואז נסוגה, שיקרה במכתב הדחייה לגבי הסיבה, וגם פיתחה אתר זיכרון לאומי עם יכולות זהות בעצמה.

בנוסף לתכתובת עם נציג קק"ל, מר אלי ידיד, התקיימו גם מספר שיחות טלפון בינו לבין מנהל מיזם ההנצחה ברשת של המוזיאון. בפני מר ידיד פורטה יוזמת ההנצחה הלאומית וכוונתה, ואלי שנשמע נלהב מהיוזמה ביקש בחביבות שהמוזיאון יודיע לו כשהוגשה הבקשה אליהם כדי שיוכל לוודא שהכל כשורה

במציאות, המוזיאון חיכה למועד שהוצע, וגילה למרבה ההפתעה שההרשמה בעצם נסגרה וחלפה בדיוק יום קודם למועד שנקבע. אלי ידיד כתב בתשובה לפניית המוזיאון המזועזע שהוא לכאורה מופתע, והציע שהמוזיאון שוב יגיש בקשה, בריבעון הבא, ובכך המשיך לתת תחושה שקק"ל כביכול מוכנה ורוצה לסייע למיזם ההנצחה שהמוזיאון בונה בעבור הקהילה

אחרי ציפייה ארוכה והגשת הבקשה השנייה התקבלה מקק"ל דחייה זריזה ומאוד מפתיעה, בטענה שמיזם ההנצחה כביכול לא נועד לשירות הציבור והקהילה, ולכאורה גם לא עומד בתנאים לתמיכה

למרבה התדהמה, ללא קשר לטענה המשונה שלכאורה הצדיקה דחייה של הבקשה והפרת הבטחה לסייע, קק"ל פיתחה אתר הנצחה לאומי בעצמה עם יכולות זהות לאלה של המוזיאון, עליהם עוד הוסיפה מוצרים מאוד יקרים למכירה למען רווחתה שלה.

 זה לכאורה קרה מייד לאחר שהמוזיאון תיאר לקק"ל את המיזם שהם בונים, והיה קצת מדהים. מסתבר שקק"ל בנתה אתר זהה ביכולתו אך בתוספת מספר יכולות מרשימות, לכאורה בכוונה ברורה לייצר רווח משמעותי לעצמה מרעיון שהגיע אליה מהמוזיאון שואה, שאינו למטרות רווח, וזאת במקום להיעתר לבקשת הסיוע למיזם שפורט והוסבר, כמובטח.

המחיר להנצחה ברשת באתר בו קק"ל מעורבת גבוה פי ארבע מזה של המוזיאון, שהוא ארגון שלא למטרות רווח, וקקל גם מציעה ספסלי זיכרון במחיר של למעלה ממאה אלף שקלים, ודברים נוספים שעולים הרבה מאוד כסף לאבלים. באתר שמשימתו לכאורה הועתקה ממוזיאון השואה כתוב שהרווחים הכבירים מהספסלים הקדושים עם השלטים יועברו לקק"ל, כנראה כדי שהם יוכלו לגאול המון אדמות מהטורקים ולקנות הרבה שתילים לנוטעים.

אחרי קבלת התלונה שלכאורה מגובה בבדל ראייה קבילה מנציג מוזיאון השואה הייתה פנייה מצד עיתון ברשת לקק"ל בניסיון לקבל התייחסות לפרשה התמוהה. למרבה הצער, עד כה הם לא סיפקו תשובה או תבעו אותנו תביעת דיבה בחימה שפוכה בעוון השמצה ריקה, אולי מתוך רצון להראות טוב בפני הקהל, או מידיעה מודאגת שהכתוב לעיל כביכול ניתן להוכחה.

המאמר בקישור שלמטה כבר פורסם לא מזמן לאחר שלא התקבלה תגובה מקק"ל. בדרך כלל, היעדר תשובה הוא דבר תמוה שלכאורה מבסס את החשד לפעולה פסולה שהיא אולי חוקית, אבל ריח מאוד מסויים ולא נעים בצידה.

ציטוט:

כדי להבין על איזה אוצר מתנהלת המערכה כדאי לחזור לישיבות הדירקטוריון מחודש יולי 2010 ומפברואר השנה, שבהן הציג מנהל חטיבת הכספים של קק"ל, דוד לזרוס, את עוצמתו הכלכלית של הארגון. בשנים האחרונות יש לקק"ל תקציב של כ-650 מיליון שקל בשנה; מחצית מהסכום מיועדת לתשלום משכורות, הוצאות הנהלה וכיו"ב, והשאר לפעילויות הקק"ל.

עד כאן ציטוט.

יתכן שהמאמרים הבאים בעיתון יקבלו את הכותרים:

דני עטר לכאורה חסר מוסר

מסתבר שאלי אינו ידיד

אולי חוקית מותר לקק"ל לגנוב רעיון ממוזיאון

למה קק"ל מרוויחה מיגונו של הקהל?

סידרת כתבות על קק"ל בעיתון ברשת כנראה תסייע להסביר את מה שקורה שם לקהל

עד כה, כבר נעשה מאמץ ליצור קשר עם מר עטר וידיד, ישירות ובעקיפין, אך ללא הצלחה. נשמח לעדכן את הציבור לגבי הסיפור, שכרגע עדיין אינו לגמרי ברור. למרבה הצער, המעורבים בינתיים שומרים על שתיקה, ולא תובעים אותנו דיבה, אולי משום שהם יודעים שיש הוכחה לכל טענה.

לכאורה, הצעה לפתח יכולת הנצחה לאומית ברשת ממוזיאון שואה הועתקה ונגנבה על ידי הקרן הקיימת לישראל ללא בושה, אבל אולי זה חוקי ועוזר ליחסי הציבור של החברה העשירה, זו שמחזיקה את כספה של האומה ומתחזקת בעיקר את עצמה.

קישור למאמר בשם- קק"ל לכאורה שדדה מוזיאון שואה. קישור למאמר על קק"ל מהתנועה לאיכות השילטון בפייסבוק. קישור להסבר הומוריסטי אודות פעילות קק"ל. קישור למאמר בשם- החזקת נכסי הנספים בשואה והסוד הכמוס מאחורי המיליארדים העודפים של קק"ל.

.ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

מערכת העיתון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן