למה השרה מבזה חוק בפרהסיה?
הנאשם בפלילים פעם הבטיח חגיגית לשופטות ולשופטים שהוא יחתום על הסדר עיניינים. נו, אז מה? כזבנים סדרתיים בדרך כלל אינם לגמרי אמינים, ועד היום לא הגיעו לבית המשפט שום מסמכים.
למעשה, לא בטוח שמי שנאשם בשלל תיקים פלילים וגם חשוד בבגידה בביטחון מדינת היהודים בעבור חופן מזומנים מהווה דוגמה ליושר, הגינות או התחשבות בחוקים.
אולי בגלל ההשפעה מלמעלה והדוגמה האישית הפסולה, למרבה הצער יש עוד נציגות ציבור ואפילו נציגים שמצפצפים על חוקים ועושים מה שהם רוצות ורוצים, ללא קשר לפסיקת שופטות ושופטים.
ציטוט:
שאשא ביטון החליטה לא להעניק את פרס ישראל לפרופסור גולדרייך.
לאחר שבג”ץ ביטל את החלטת שר החינוך הקודם גלנט שלא להעניק לגולדרייך את הפרס בשל חתימה על עצומה הקוראת להחרים את אוניברסיטת אריאל, הודיעה שרת החינוך כי ההחלטה עומדת על כנה. “אינני יכולה להעניק את פרס ישראל למי שקורא לחרם על מוסד אקדמי בישראל”.
עד כאן ציטוט שמראה ששרת החינוך כנראה מאמינה שפוליטיקה זולה הרבה יותר חשובה מתרומה משמעותית ונכבדה למדע. דומה שהפרס האקדמי מוענק על תרומה מדעית לקהילה ולא בעבור דיעה אישית לגבי הצורך לקיים את חזון המדינה.
מי יודע? אולי העבריינות החוצפנית והמתריסה נעשית בכוונה אל מול האומה כדי לקבל קצת כותרות בעיתונים ולעשות רושם לאומני על הבוחרות והבוחרים. בכל מקרה, מרדנות ואי ציות לחוקים לא ממש נותן דוגמה אישית טובה לכל התלמידות והתלמידים.
מה, אנחנו רוצים לגדל דור של נוכלים, לאומניות מרדניות ועבריינים שיצפצפו על החוקים? כך נוהגים אנשי חינוך משכילים?
למה שרת החינוך המשכילה מצפצפת על פסיקת בית המשפט הגבוה במדינה? היא רוצה שבהשראתה החינוכית כל התלמידות והתלמידים בארץ גם יתעלמו מחוקים?
קישור למאמר בוואלה.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
