חוויות משפטיות מעניינות
דיון זום רשמי, שהוקלט, צולם ותועד נערך לפני כמה שנים מול איזה משרד.
עורך הדין הנכבד שיצג את התביעה נשאל מייד בתחילת השיח אם הגיע אליו ולצוות חומר ראיות מרכזי, שכן הוא מראה בבירור שהכול תיקני, ושאינני סוטה מין עברייני.
התמליל מהדיון המעניין מראה שעורך הדין השיב בנחרצות שכולם קיבלו הכול, והוסיף שהכינוס לא נועד לאפשר לי לשאול אלא לענות על טענות משונות, זדונית וריקות שעלו כנגדי.
שמחתי לשמוע שחברי הצוות עיינו בשיח הארוך ולפיכך לא ממש חששתי באופן קיומי, אבל כשלאחר הרבה זמן לפתע הגיע זימון להזיע בפני בית דין משמעתי קצת תמהתי.
קפצתי מוקדם מהמיטה ועליתי לבירה, אולי בגלל שלאנשי מקצוע חשוב לשתף פעולה ולהגיע בשעה הנקובה.
השופטת שהתנדבה לשמש כראש הצוות הבינה די מהר שאין תלונה לגבי התנהגות לא נאותה בתחום המיני, שכן לא היה כול ניסיון, הזמנה או מגע.
כשהיא קראה את ההאשמה-קשר אינטימי עמוק ללא מגע, היא הרימה את עיניה בפליאה וקולה השתנה. כשהתבקשתי לענות אמרתי שקשר טיפולי, עמוק, אישי, אמפטי, תומך ואינטימי בלי מגע זו פחות או יותר ההגדרה של פגישות טיפוליות של פסיכותרפיה. הוספתי ואמרתי שאינני ממש מבין את התלונה, שהרי אין טענה להתנהגות עבריינית סוטה, לנזק שלכאורה נגרם, או לאיזה פגיעה.
התובע הרים קלסר עב כרס משולחנו, נפנף בו וטען בפני השופטת שיש בידיו העתק שיח שלדעתו מצדיק הרשעה בכול החומרה. השופטת ביקשה בנימוס לראות את חומר הראיות, והתובע ענה שזה באנגלית, ושיש מאות עמודים לקריאה בשפה זרה.
השופטת ביקשה לקבל תרגום וסיכום, אבל משום מה היא לא שאלה מדוע חומר ראיות מרכזי הוסתר מפניה עד למועד הדיון בערכאה.
לאחר זמן התובע נאות והסכים לבקשה, והעתק מהשיח הגיע בדואל, אבל בדיקה הראתה שסוף השיחה הושמט, אולי בגלל טעות קלה של פקידה עסוקה. מחוסר ברירה נאלצתי לשלוח לבית הדין בעצמי את מה שהתביעה כנראה הסתירה, בלי כוונה.
גם הניסיון לשבש ראיות, ולא רק להסתירן מבית הדין, משום מה לא גרם לכבוד השופטת לשאול את התביעה למה יש בעייה, שהרי שיבוש הליכים זה פשע. כמובן שהתלוננתי ודיווחתי בזמן אמת על הבעייה, אבל לא הייתה תגובה.
למרבה הצער, עכשיו גם התביעה וגם הצוות השיפוטי המודאג קצת בבעיה, שהרי יש חוק במדינה. סך הכול, כול מה שקרה, נאמר ונעשה נחשב לחומר ממלכתי רשמי, והוא מתועד באופן קפדני ויש העתקים גם אצלי.
קצת מצער לחשוב שהוראה לקויה וישנה שפעם ניתנה לשר שכבר עזב את הכנופיה סיבכה מערכת שלמה. מצד שני, אין באמת חובה לציית להוראה שדגל שחור מתנוסס מעליה, זה עניין של בחירה.
משפחה עבריינית ולקויה גרמה למדינה נזק נורא, וגם סיבכה את משתפי הפעולה. אחרי המלחמה הבאה, במידה ותשאר מדינה, העניין כנראה יגיע לערכאה וישעשע או יזעזע את הפרהסיה המשתאה.
