למה שמים אמצעי לחימה במסגדים?

למה שמים אמצעי לחימה במסגדים?

פיצוץ מחסן התחמושת בעיר צור, שנבנה בכוונה מתחת לבית תפילה מלא קדושה, ממחיש בצורה מאוד טוב עד כמה זה מסובך ללחום בסכנה תוך מאמץ להימנע מפגיעה מיותרת ומצערת באוכלוסיה תמימה.

ציטוט:

בחמאס מודים שמחסן נשק התפוצץ בלבנון: "נועד להגנה"
גורם בארגון הטרור הודה בפני התקשורת הלבנונית שהפיצוץ העז במחנה פליטים פלסטיני עיר צור – שהחריב מסגד שבמרתפו הוסתר מחסן הנשק – נגרם עקב התלקחות התחמושת שם. לטענתו, היא נועדה לצורכי הגנה ולא התקפה.

עד כאן ציטוט שלחלקו הראשון כנראה יש אמינות.

יפה שרק אמצעי הלחימה נפגעו בצורה קשה ושצור כולה לא הושמדה או שוב נכבשה. קצת חבל שהטרוריסטים מיקמו את מאגר הנשק בצורה שתגרום למסגד קהילתי להפוך לחורבה עשנה. מה, זה לא יעצבן את אללה?

חוץ מזה, העולם בטח ישמח לדעת שהמחבלים דרך קבע מחביאים אמצעים צבאיים מסוכנים מתחת למקומות קדושים או אזרחיים בזמן שהם זוממים להזיק ולפגוע ביצירים, ברואים ובצלמים, שזה דבר שסותר לחלוטין את מצוותו של אללה הרחום השוכן במרומים. למעשה העבריינים האלימים עושים כך כבר שנים, מסתתרים במסגדים, מוסדות חינוכיים ובתי חולים, ואז זועקים שיש נפגעים אזרחיים.

עוד ציטוט:

היהדות מקדשת את החיים. אנו מצווים לשמור עליהם אפילו אם צריך לחלל ימים קדושים, לכבד ולהימנע מפגיעה בזולתים האחרים, לסייע לאומללים, להראות חמלה לחולים, לדאוג לקשישים ולתחשב בדלים

מה חזונם של הרשעים שעיקר כוונתם היא ללבות עימותים, לפגוע ולהזיק לאחרים ולפיץ שנאה ברבים? יש להם אלוהים? הוא מצווה עליהם לרצוח אנשים או להקריב ילדות וילדים אפילו שזה לא יקרב יעדים?

אפשר לעשות שלום והסדרים עם אוייבים מרים די בקלות. מספיק קצת רצון לפתור סכסוכים בעזרת דיונים סובלניים, ואם לא מוותרים או מפסיקים לנסות בסוף מצליחים.

לעומת זאת אין סיכוי להגיע להבנות כאשר צד אחד רוצה שהצד השני יתאדה, יעלם ולא יהייה. במצב כזה, יש לשים על השולחן את האפשרויות האחרות, שהם קצת פחות נעימות, ולהיות מוכן לנטרל מטרות מסומנות ללא השהיות במידה והן הופכות מסוכנות.

עד כאן ציטוט.

דומה שהמסקנה די ברורה: מי שאוגר ומכין נשק בכוונה להזיק למדינה היהודית לוקח על עצמו סכנה קיומית ממשית. סך הכל, הקדוש ברוך הוא צופה מלמעלה, רואה הכל, יודע ושומע, ועל אף החורבנות הלאומיים, העונשים הסדרתיים, הרדיפות, הפוגרומים והכבשנים, עדיין הוא אבינו הטוב ששומר עלינו מהשמיים.

קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בשם- קטינים אובדניים וזדים שמסיתים. קישור למאמר בשם- שיגעון ויגון אינם סימן לניצחון.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן