עיקרה במילה יחידה?

עיקרה במילה יחידה?

במהלך ההיסטוריה הרשומה, זו שמידי פעם כל הזמן חוזרת על עצמה, נעשו כל מיני נסיונות להסביר את התורה העברית העתיקה לפרהסיה העסוקה בקצרה ובצורה פשוטה, כנראה במאמץ לשפר את ההבנה ולמנוע בעייה.

האימרה- “ואהבת לרעך כמוך” זכתה להצלחה מרשימה, ועד היום זוכרים אותה לטובה, אפילו שלא תמיד פועלים לאורה. למעשה, הסתה יזומה לשנאה קצת מקלקלת את ישום המצווה.

ההמלצה לא לעולל לחברך את מה ששנוא עליך גם קיבלה רייטינג לא רע, וגם היא הפכה לביטוי מוכר וידוע על אף העובדה שאנו מתעללים במיליוני נכבשים כאילו הם היו יהודים מפוחדים שחיים בין גויים כמיעוטים נרדפים, מושמצים, מקופחים ושנואים.

בתהילים יש פסוק מאוד נאה, מוסרי, נבון, נכון ויפה, אבל משום מה הילל הזקן והרב עקיבא קיבלו את רוב הקרדיט על מסר זהה. כתוב שם- סור מרע, עשה טוב, בקש שלום ורדפהו. למעשה, גם המשפט הזה מסכם מצויין את עיקר ההוראה בספר שהביא לנו משה.

בכל מקרה, מתחזים לכשרים מסתבכים בפלילים כאילו אין אלוהים ששופט רשעים וזה מראה שכל אחד יכול די בקלות להיות חוטא. למעשה, מה שהמתחזה לצדיק לובש, אוכל או שותה לא ממש משנה.

אולי מתן הסבר לגבי עיקרה של תורה בשלוש או שש מילים זה דבר מסובך שמבלבל את המאזינות התמהות והמאזינים המבולבלים?

יכול להיות שיש צורך לצמצם את עיקרה של תורה כדי שתהייה אפילו עוד יותר קצרה. סך הכל, ואהבת לרעך כמוך זו הוראה עם המון מילים מסובכות ולכן אינה תמיד לגמרי ברורה.

קודם כל, אף אחד לא כמוני. שנית, אין שום צורך לריב עם חברים, מכרים ורעים, שכן הבעייה היא עם אוייבים, יריבים מפחידים או מתחרים מעצבנים. דבר שלישי ואחרון שאולי בכלל היה צריך להיות ראשון זה ההבנה שאנשים אוהבים אחרים רק אם הם לא עסוקים בסיכסוכים פנימיים. במילים אחרות, אם אנו לא אוהבים את עצמנו או נאבקים בלבטים מאוד קשה להתפנות ולחבב אחרים.

חוץ מהאמור, אנוכיות מהווה את עיקר הבעייתיות. כולם מסכימים ומסכימות לגבי ההוראות הקדושות שהן חברתיות ומוסריות, אבל במציאות הם והן קצת יותר חשובות וחשובים לעצמן ולעצמם מהתקנות, וזה גורם לטעויות, שגיאות, סיבוכים וצרות.

אולי המילה שצריכה לבטא את עיקרה ולהביא לעולם שלום, שלווה, רגיעה ופריחה היא- חמלה?

יתכן שאם לכולן וכולם הייתה הרבה חמלה שמובילה לסובלנות, הבנה, קבלה ורצון לתת עזרה הכל היה כשורה, ומשיח היה בא.

קישור למאמר בשם- פלגנות, אחדות ויהדות. קישור למאמר בשם- שנאה אינה המלצה קדושה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן