תשומת לב שלילית אינה חיובית

תשומת לב שלילית אינה חיובית

כידוע ליודעות וליודעים, כדי לקבל קצת תשומת לב מהמאזינות והמאזינים לפעמים צריך לשרוף שיחים שבוערים אך לא כלים, לחצות ימים רטובים לכמה רגעים, לשלוח לישנים חלומות משונים, לערוך מופעים אור-קוליים מרשימים בזמן מתן ההוראות למתפעמות ולמתשתוממים, ובקיצור לעשות קצת גלים.

יתכן שפוליטיקאיות ופוליטיקאים מבינות ומבינים את העיקרון השיווקי הזה, ולכן בלי יצירת כותרת שזועקות בעיתונים או גרימת רעשים צורמים הציבור חלילה יחוש שהם והן לא ממש חשובים.

מסיבה זו, די בהתמדה עולים מהצד הלאומני, התוקפני והימני של המפה קולות שמשמיעים לנו דברים בוטים, גסים, שגויים, פוגעניים, מקוממים, מעצבנים, מסיתים ושיקריים.

הנה למשל, אך לא מזמן חברת כנסת טרייה, מאופרת וצבועה, שבדרך כלל נראית די כועסת, זועפת ונרגזת, העלתה ציוץ שגוי לפרהסיה, כנראה בכוונה, וזה גרם לחברה המפעילה להודיע לה שהפצת כזבים לפרהסיה במטרה לפגוע זה לא ממש התנהגות ראוייה.

להגנתה, נבחרת הציבור הנבונה שוב שיקרה, וטענה ששינה זה לכאורה דבר לגמרי אחר מתנומה, ולכן היא כביכול לא חטאה. אולי אפשר לומר תודה לחברת הכנסת הכעוסה על שהראתה לציבור מרצונה את טיבה.

ציטוט:

טוויטר "עושה טראמפ" לח"כית מהליכוד: "תוכן שעבר מניפולציה"

הרשת החברתית סימנה ציוץ של גלית דיסטל אטבריאן, שפרסמה סרטון שטען כי נשיא ארה"ב נרדם בזמן הפגישה בבית הלבן עם רה"מ בנט • "סרטון שנערך בצורה מטעה", נכתב • בתגובה צייצה חברת הכנסת: "לא נגעתי, לא ערכתי, אפילו לא אמרתי שביידן ישן"

עד כאן ציטוט שמראה שאולי לחברות כנסת יש חסינות ונטייה לתוקפנות, גסות, עצבנות, היתממות וחוצפנות, אבל אין להן הרבה אמינות.

למרבה המזל, לא כולם נרדמו בשמירה והנסיונות התרבותיים להפיץ ארס בלי לבדוק את נכונות הדברים עכשיו חשופים ברבים. יכול להיות שלא כל העיתונאיות והעיתונאים מנמנמים בזמן שחברות כנסת ארסיות מסתבכות להנאתן בהפצת כזבים שכן החטאים הללו מפורסמים בעיתונים.

אומנם, הדוברת המכזבת באמת לא אמרה שהנשיא ישן אלא רק שהוא נרדם. אז למה סתם להוציא דברים מהקשרם? הרי יש הבדל מהותי וממשי בין שני המושגים. אחד מדבר על ישנים, והשני דן בנרדמים. נו? לא ברור לחלוטין שאלה שני דברים לגמרי שונים?

עד כאן ציטוט.

מה אפשר לומר? אולי לצאת נזוף וגם להחשף בקלונך בפני הפרהסיה זו דרך מצויינת לעשות רושם על האומה. סך הכל, בצורה זו, כולן וכולם ידעו מי שיקרה, לכאורה חטאה, ואז גם כיזבה להנאתה. מה זה בכלל חשוב על מה המהומה? העיקר שידונו במסיתה, כאילו שהיא חשובה.

עיתון ברשת נקודה קום עלה לאוויר לפני חודשיים, וכבר יש לנו אלפי עוקבות ועוקבים יומיים, שכנראה נהנות ונהנים לעיין בכתובים. למרבה התדהמה מסתבר שניתן לקבל קצת תשומת לב מהתושבות ותושבים גם בלי להיות רעים, זדוניים, גסים, רעשניים, צעקניים או כזבניים. ממש מדהים.

קישור למאמר בשם- יש חסינות ונכלוליות אבל אין אמינות. קישור למאמר ב- N12

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן