הבורא לא תמיד עונה
כשבני משפחתי ועמי בכו וזעקו למרומים הקווים כנראה היו תפוסים,
המשרפה עבדה במרץ יומם ולילה, שנה אחר שנה, ולא באה ישועה. שוועתם הנוראה של היהודים עלתה השמיימה, כמו גם אפרם השרוף, אבל הרב חסדו כנראה היה עסוק, לא שמע וראה.
מצד שני, אולי יש סיבה אלוקית מופלאה שבעטייה נולדתי לשני יתומים ממוספרים, במדינה עצמאית וחופשייה ששכניה רוצים להשמידה בכל דור ודור די בהתמדה, כנראה בגלל שנאה.
כיודע, התורה ממליצה לכבד את הבריאה ולהימנע מפגיעה. לפי ההיסטוריה והחללים בעץ המשפחה שנעלמה, כנראה שהבעייה היא שלא כולם מאמינים בה, והישועה גם לא תמיד מגיעה בזריזות הצפוייה.
פעם איוב הצדיק והאומלל תהה במה חטא שזכה להענשה איומה, ולכאורה הוסבר לו בנימוס שצדק זו אולי המצאה אנושית יפה, אבל העולם פועל בצורה קצת שונה ולכן אין אפשרות שהוא יבין את התשובה.
למעשה, אין הרבה קשר בין מה שאנו עושים, מקווים או רוצים לבין האירועים שמתרחשים. המחשבה שיש סיבה, סדר או היגיון בדברים המשונים בהם אנו נתקלות וניתקלים במהלך המסע בחיים כנראה מרגיעה פחדים מדברים שאינם ידועים או מובנים, וגם סביר שמשהו יצר חלל, זמן וכוכבים, אבל לא ממש בטוח שיש לו זקן, כיפה ושכל ילדיו הם עברים כשרים
לסיכום, לא בטוח שהרב חסדו שלנו באמת שוכן במרומים, אבל המצוות הקדושות שמבקשות לכבד אחרים, לעשות טוב, לסור מרע, לבקש שלום ולהימנע מפגיעה בזולתים מאפשרות חיי קהילה רגועים ונעימים. חוץ מזה, אפשר להיות לגמרי חילוניות וחילונים, ובכל זאת להסכים עם העקרונות המוסריים העתיקים.
קישור למאמר בשם- פשרה בין הרצוי למצוי. קישור למאמר בשם- החרדים מפחדים מנשים.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
