למה עבריינים מפחדים מחוקרים?
ניסיונותיהם של כזבנים נכלוליים למנוע חקירה של מימצאים שמעידים על פשעים כנראה מראה שהם מתחמקים, חוששים ומסתירים.
ציטוט:
המכשול בדרך להסכם הגרעין: איראן דורשת לעצור את החקירות בנוגע לשרידי האורניום באתרים לא-מוכרזים אצלה, אך ראש סבא”א דורש תשובות והכריז שלא ייכנע ללחץ פוליטי. מהמחסן האטומי ועד הבונקרים שלידם בוצעו ניסויי פיצוצים: אלו האתרים הסודיים שנבדקו בגלל “ארכיון הגרעין” שחשף המוסד. בטהרן סיפקו שלל תירוצים מופרכים: “זה בכלל מפעל לניקוי שטיחים”, “חלקיקים עפים ברוח”
עד כאן ציטוט.
נו, טוב. אפשר להבין לליבם של העבריינים, שהרי המימצאים הרדיואקטיביים קצת חשודים וכנראה יוכיחו שהם פושעים שאינם אמינים. לא נעים.
מה ההגיון לחתום הסכמים עם רמאים סידרתיים ומרדניים שאפילו לא מוכנים להודות שהם ביצעו חטאים להסדרים הקודמים?
בקיצור, האיראנים לא ממש רוצים שהעולם ידע שהיו להם מתקנים גרעיניים אסורים, חבוייים ומוצנעים, והדבר מערים קשיים על חתימת הסדרים חדשים עם הכזבנים.
יתכן שהבעייה לא תפתר, וכך מעט שרידים חשודים של פעילות מסוכנת ואסורה עשוייה להוביל להרבה פעילות יעילה אך קצת נוראה.
אם חלילה זה יקרה, סביר ששרידים של חומר רדיואקטיבי ימצאו בכל פינה בפרס על ידי מי שיעז לסכן את נפשו ולשוטט בין שרידיה של האומה האיראנית מלאת הגבורה.
קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בשם- מי שהזניח עכשיו מפריח. קישור למאמר בשם- ראש הממשלה נפגש עם נאשם שיורשע. קישור למאמר בשם- מצבה של איראן קצת מסוכן.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר
