מאשרים ומתלוננים
קשה לרצות את כל הצדדים, במיוחד אם הם רוצים דברים לגמרי שונים. הנה למשל, המייסדים הציוניים רצו דמוקרטיה עצמאית ולרדוף שלום עם השכנים כמצווה בכתובים, והסרבנים הלאומניים מעדיפים מלחמה מתמדת, שנאה, גזענות וסיכסוכים שלא מסתיימים אלא מחמירים.
ציטוט:
בנט נחת בארה”ב: “לא נספח שטחים – ולא נקים מדינה פלסטינית”
ציטוט:
גורם בסביבת רה”מ: “אין שום תהליך מדיני מול הפלסטינים, וגם לא יהיה”
לראשונה מאז 2010, בכיר מהדרג הממשלתי בישראל נפגש רשמית עם יו”ר הרשות הפלסטינית. גנץ ואבו מאזן דנו בארבע עיניים בנושאים ביטחוניים-מדיניים, אזרחים וכלכליים. בן-גביר: “בושה”
ציטוט:
גורם בסביבת בנט על פגישת גנץ-אבו מאזן: אין ולא יהיה תהליך מדיני מול הפלסטינים
הגורם אמר כי הפגישה אושרה על ידי רה”מ ומסר כי מדובר “בפגישה שעניינה סוגיות שוטפות של מערכת הביטחון מול הרשות הפלסטינית”. ההודעה הגיעה לאחר ששר הביטחון נפגש הלילה ברמאללה עם יו”ר הרשות. הורוביץ: “הגיע הזמן לחדש את ההידברות ושיתוף הפעולה עם הרשות”
ציטוט:
עימות חריף בממשלה: “בגללו הממשלה תתפרק”
הפגישה של שר הבטחון, בני גנץ, עם אבו מאזן, גרמה למתיחות בצמרת הממשלה. גורם בכיר מאוד האשים את גנץ: “מתנהל כממשלה בתוך ממשלה”. גנץ השיב: “הפגישה הייתה מתואמת”
ציטוט.
בעברית קלה, גנץ פעל באחריות ובאישור ראש הממשלה, אבל כנראה שמישהו הבין שעשיית שלום והבאת הקלה למדינה עשוי להביא תהילה, הערכה והכרת תודה, ומבחינה פוליטית, זה רע למי שלא יקבל אותה.
מייד יצאה הודעה דחופה ובהולה המספרת שבני המפחיד לכאורה מסכן את קיום הממשלה בגלל פגישה שאושרה והתקיימה במטרה להביא רגיעה.
במציאות, שר הביטחון נפגש עם אבו מאזן באישור ההנהלה, ולא שלח לטלוויזיה סרטונים מהאירוע כדי לבקש לעצמו תהילה והוקרה.
למי יש עניין להראות לציבור שפעילותו המבורכת של שר הביטחון מקשה עליו לישון? מי סבור בטעות שמדון שמביא שכול ויגון הוא דרכה של ציון?
עד כאן ציטוט.
מה אפשר לומר על הדבר המוזר? ראש הממשלה אומנם אמר שלא יהייה שום שיח אבל עכשיו מסתבר שהוא אישר את הדבר? כנראה שאין ברירה אלא להאשים את בני על שביקש וקיבל רשות מהממונים לתאם עניינים שישמרו על שלום התושבות והתושבים, שהרי הוא רק שר. חוץ מזה, ולהבדיל מהפוליטיקאים שנהנים להשמיץ אחרים גם ללא צידוקים, נראה שהוא גם אדם ישר.
זה בטח לא קל להיות ראש הממשלה בישראל, שכן צריך לשמור בזהירות שקולה על עמו הנבחר של האל. טוב שראש הממשלה מבין שרדיפת שלום היא מצווה מהכתובים וגם חזון המייסדים, רק חבל שהוא נאלץ להשמיע דיבורים לאומניים ברבים מחשש לעצבן את הסרבנים, שכן במבחן התוצאה הם לא לגמרי אמינים. נו, טוב. מה לא עושים כדי לשמח בוחרות ובוחרים לצרכים פוליטיים?
יתכן שכדי להצליח במקצוע ולזכות באהדת ההמונים פוליטיקאים נחושים וקשוחים לפעמים גם נאלצים להיות גמישים, אז הם מפריחים נאומים סרבניים ותקיפים למיקרופונים, ובשקט עושים דברים קצת לגמרי אחרים.
כאמור, לא קלים הם חיי הפוליטיקאים, ויתכן שלפעמים הם גם מתעוררים בלילות מטעמים לאומיים דחופים ולא רק כדי להתייחס לעניינים אישיים. ללא קשר למה שמדינאים מסויימים אומרים או מצהירים, טוב מאוד שישראל שוב מדברת עם השכנים, שכן זה מייד ישפר את מצב הביטחון והחיים לכל הצדדים המעורבים.
קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר ב- ערוץ 20. קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בסרוגים. קישור למאמר בשם- שוחרי מדון מסרבים לחזון?
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר
3 thoughts on “מאשרים ומתלוננים”