ממלכתיות, אחריות, כזבנות ועבריינות

הידברות תמיד עדיפה על עימות או אלימות.

הנשיא הרצוג השני פועל באחריות, ברצינות, בנחישות ובממלכתיות כדי להציל את חזון הציונות מרודנות, שהיא טעות. גם בני ויאיר מבינים את הצורך הלאומי להתמודד עם המציאות ולפיכך מראים נכונות.

ציטוט:

הרצוג: “חשוב שניתן סיכוי אמיתי להידברות”

נשיא המדינה התייחס לפגישות שערך עם נציגים מהקואליציה ומהאופוזיציה, שנערכו כדי להגיע יחד להסכמות ברפורמה המשפטית. “המפגשים היו ברוח טובה. אני מודע לכך שחומות החשדנות גבוהות. אני יודע לצערי שיש איבה ואי אמון. חשוב שננשום עמוק, נסתכל על המציאות”

עד כאן ציטוט.

רק בעייה קלה אחת יש עם הכוונה הטובה, ולא ממש בטוח שבדיונים מנומסים ניתן לפתור אותה.

בדמוקרטיה יש לשילטון שלוש זרועות נפרדות, וגם חוקה שאין לסטות מימנה אפילו לצרכי פוליטיקה. לפיכך, כל עוד הכנופייה ששולטת ברשות המבצעת רוצה שליטה מלאה בכל האחרות כנראה שלא תהייה הסכמה מצד האופוזיציה, שכן הדבר נוגד לחזון המדינה.

למה הדבר דומה? לסיפור מהתורה. כידוע להוגים ולהוגות בה יומם ולילה, העם פעם בחר בעגל זהב באופן דמוקרטי וברוב צהלה, אבל הוא טעה שכן האל אינו פרה ממתכת צהובה.

כתוצאה מהשגיאה שבתחילה קיבלה תמיכה עממית רחבה משה היגע נאלץ לטפס חזרה, ורק אז הוא קיבל מהציבור הסכמה מלאה במהלך מופע אור-קולי מעורר השראה שהפיקה השכינה.

בעברית קלה, התורה מזהירה אותנו שלא נעשה טעות דומה. מוסר ואמונה, מתן כבוד לבריאה, רדיפת שלום והימנעות מפגיעה הרבה יותר חיוניים לקהילה מרצונה של כנופייה בריונית ועבריינית שזוכה לאהדה בעקבות הנדסת תודעה, הבטחה נוצצת לגדולה והסתה מתמידה לשנאה, שאינה עיקרה.

הצדדים בקרוב יראו לציבור שברצונם להפגש ולערוך בירור, וזאת כדי לבדוק את האפשרות לסיים את הסיפור בעזרת איזה גישור.

במציאות, צד אחד לא יסכים שבשופטים ישלטו פוליטיקאים, והאחר יתנגד שבחוקה תופיע המילה- שוויון, שכן זה אומר צריך לוותר על האמונה הגזענית שיהודים שווים יותר.

העם רואה שבוז’י, יאיר ובני מוכנים לדבר כדי לפתור את המשבר. לעומתם, הכנופייה נחפזה, מיהרה ואישרה לעצמה את החוקים הפסולים בקריאה ראשונה, וזה אומר שביכולתה להעבירם תוך יום בקריאה שלישית לאחר השנייה.

ללא קשר, כשיתברר שאי אפשר לפשר ולהסתדר גם אחרי שכל צד יסביר בסבלנות רגועה מה הוא אומר, סביר שכל צד יאשים את האחר.

מי שכנראה יאלץ לאחר דחייה, היסוס והשהייה תמוהה לעסוק בחוסר חשק בסוגייה הוא בית המשפט הגבוה, זה שאישר לפושע לשלוט במדינה, ביקש לדון בהפרת הסדר ניגוד עיניינים ואז בוזה כאשר הנאשם כלל לא הגיע.

משום מה, עדיין אין חוק שיאפשר לראש ממשלה שנאשם בפלילים להיות בניגוד עיניינים, או לצפצף על פסיקה שנתנו שופטים, אבל אולי זה יגיע להצבעה בשבוע הבא. סך הכל, בחיים כל הזמן מתרחשים דברים שברובם איננו שולטים.

קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בשם- ביזיון העליון. קישור למאמר בשם- החזון הלאומי, כשל מוסרי ואיום קיומי. קישור למאמר בשם- הצבעה במליאה תפתור את הבעייה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.