נראה שהאומה שבה לנתיבה

פעם היה לבן גוריון עוזר נאמן ופעלתן, שבין היתר בנה בדרום מפעל טקטיל קטן ואחר כך גם הציע לזנוח את המזרח התיכון הישן, אולי בגלל שעדיף לבנות ולפרוח מאשר להרוס ולעלות בעשן.

עשיית שלום היא מצווה חשובה שגם מוודאת שהכל כשורה ואין סיבה לדאגה או לחרדה קיומית מתמידה. הציונות מבוססת על עקרונות התורה. מסיבה זו, כל התושבים והתושבות נחשבים לשווים ושוות, שהרי הם ברואים וברואות, יצירים ויצירות, ובקשת שלום ורדיפתו היא מצעה של המדינה, ככתוב במגילה.

המושג- “מזרח תיכון חדש” פעם הושמע בקול נרגש, אבל הסתה לשנאה, רצח פוליטי מזעזע ושחיתות נוראה פגעו בחזון המדינה לרגיעה, הסדרה ופריחה. לאחר עיכובים מיותרים ומזיקים, היום נראה די בבירור שלאחר הדחתה של הכנופייה המזיקה עם כיתבי האשמה האומה שבה לנתיבה, ושוב יש תקווה.

ציטוט:

הפסגה “ההיסטורית” שיארח לפיד עם שרי החוץ של האמירויות, בחריין, מרוקו ומצרים – לצד מזכיר המדינה האמריקני – תיערך בשדה בוקר, במלון יוקרה שייסגר עבורה: “המטרה – מזרח תיכון חדש”.

עד כאן ציטוט.

יאיר לא שמח כאשר פעם בא איזה זוטר אלמוני לעמוד שלו וסיפר לו שלעניות דעתו מזה שנים הוא כותב מאמרים ונשמע קצת שמאלני, מוסרי וציוני. הפוליטיקאי הרענן ענה וכתב שהוא מתון מרכזי, כנראה משום שהאמין בזמנו ששמאל וימין הם מושגים נושנים וארכאיים מהעבר ההיסטורי.

במבחן התוצאה, אפילו מי שפעם נשמע כמו קיצוני לאומני, לוחמני וסרבני הפך לפתע לציוני ממלכתי, אחראי ושוחר שלום איזורי. ממש מפליא.

כמובן, זה לא ממש חשוב מי אמר מה למי, העיקר ששבנו למסלול הלאומי המקורי, והדבר עשוי להביא לשיגשוג איזורי.

אם יש דבר כזה, אז כנראה שהנשיא לשעבר מתהפך על משכבו ומחייך לעצמו. סך הכל, דומה שהחזון לציון חזר לחיים, וזה עשוי למנוע מדון, אסון ויגון.

קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בשם- ציונות עדיפה משחיתות ועבריינות.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.