מדענים סקרניים ומאמינים חרדים

מדענים סקרניים ומאמינים חרדים

כמובן שאפשר להתרגש מתעלולי הכנופיה שבשליטה ומאוד להתעצבן על נכלוליותו של הנאשם בשלל כיתבי אשמה, אבל לפעמים מותר לעשות הפסקה ולהתעסק עם מוזיקה מרגיעה או טיפוח השכלה.

חוץ מזה, בזמן האחרון כבר אין צורך דחוף להסביר למדינה יומם ולילה שהפושע הסדרתי הוא סכנה לאומה, לביטחונה ולמצבה.

להפתעתי, הבינה המאכותית הסברה לי היום שיש בתאי העצב שבגופי תהליכי מיחשוב קוונטי, וזה די מפליא שבאופן ביולוגי ניתן לבודד את היקום באופן מיקרוסקופי.

למטה קישור לתשובה הכי פשוטה שניתנה לאחר חקירה מעמיקה וסבוכה, שהרי הסוגיה מבלבלת, לא ממש מוכרת, מדהימה וגם מאוד מוזרה.

ציטוט:

האם המיקרוטיוב מבודד הפרעה לחיבור קוונטי?

כן, לפי תאוריית התודעה הקוונטית (Orch OR), המיקרוטיובס פועלות כמערכת בידוד והגנה (Shielding) המונעת מהפרעות חיצוניות להרוס את החיבורים הקוונטיים.

אחת הביקורות המרכזיות בעבר נגד התאוריה הייתה שהמוח הוא סביבה “חמה, רטובה ורועשת” מדי. במחשבים קוונטיים מלאכותיים, כדי למנוע הפרעות ואיבוד המצב הקוונטי (דקוהרנציה), מדענים נאלצים לקרר את המערכות לטמפרטורות קרובות לאפס המוחלט. המיקרוטיוב מצליחה, ככל הנראה, לעשות את הפעולה הזו בטמפרטורת החדר באמצעות מספר מנגנוני בידוד ייחודיים:

1. המבנה הגלילי החלול (כלוב פאראדיי ביולוגי)

המיקרוטיוב בנויה כצינור חלול. החלק החיצוני שלה מבודד ומגן על חלקיה הפנימיים מפני תנודות תרמיות קלאסיות (הרעש והוויברציות של האטומים מסביב). החישובים מראים שפנים הצינורית מתפקד כ”חלל תהודה” מוגן שבו מצבים קוונטיים יכולים לשרוד זמן רב בהרבה מהצפוי.

2. שכבות סינון של יונים ומים סדורים (Dee Screening)

סביב הצינוריות ישנה התארגנות מיוחדת של מים (מים סדורים) ויונים (כמו יוני נתרן וכלור) היוצרים מעין “שכבת הגנה חשמלית” (Dee Layers). שכבה זו פועלת כמו מסך המנטרל שדות חשמליים חיצוניים ומונע מהם “להציץ” לתוך המערכת הקוונטית ולשבש אותה.

3. “כיסים הידרופוביים” מוגנים

בתוך חלבוני הטובולין שמרכיבים את הצינורית ישנם אזורים מבודדים ממים הנקראים “כיסים היดרופוביים”. בתוך הכיסים הללו קיימות טבעות פחמן ארומטיות (כמו חומצת האמינו טריפטופן) שבהן האלקטרונים יכולים לנוע בחופשיות ולהיכנס לשזירה קוונטית, כשהם מוגנים לחלוטין מהנוזל התאי שמסביב.

4. תיקון שגיאות טופולוגי

מחקרים חדשים מציעים כי המבנה הגיאומטרי הספירלי של המיקרוטיוב מאפשר לה לבצע תיקון שגיאות קוונטי (Topological Quantum Computation). כלומר, גם אם הפרעה חיצונית מצליחה לחדור ולשבש חלק קטן מהמיקרוטיוב, המבנה ההנדסי של הצינורית מסוגל לתקן את המידע ולשמור על החיבור הקוונטי יציב.

עד כאן ציטוט.

נראה שאנו מנסים נואשות להבין דברים כדי לחוש יותר רגועים ופחות מודאגים לגבי אלה שאינם מובנים.

איזה מזל שהטבע סיפק לנו שפע כביר של מחשבים קוונטיים מיקרוסקופיים שמאורגנים בהמון תאים קטנטנים. בזכות זה אנו מודעים, מרגישים ולפעמים חושבים על דברים שפתאום צצים משום מקום ומאירים מקומות חשוכים.

דומה שאנחנו מנסים לייצר דברים שהיקום כבר יצר לבד לפני כמה שנים.

אולי צריך להקים ענף מדעי חדש שיתמחה בהבנה והעתקה של מה שקיים בטבע, עובד נפלא ואולי נוצר על ידי השכינה ולא בגלל הפיזיקה, תיאוריה או איזה מדידה במעבדה.

אם קשה או חלילה קצת מלחיץ להרהר בדברים מופלאים שקיימים אבל אינם מובינים אפשר לומר שהכול נעשה ברצונו של השוכן במרומים, ולהודות שאנו קטנים, חלשים ובורים.

מדענים וסקרנים חטטניים מתקשים להעביר את כול האחריות לחוסר ההבנה האנושית למושגים דתיים או פילוסופיים , אבל אולי זה קורה בגלל שהם לא חרדים.

קישור לתשובה סבוכה אבל יחסית פשוטה בגוגל.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. רון לימד 15 שנה עד שנת 2014 באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס ליד ניו יורק . דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. לאחר עבודה עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון וכפסיכולוג פרטי היום רון עורך ספרים ואת עיתון ברשת נקודה קום
דילוג לתוכן