הבית השלישי וסיכון ממשי

הבית השלישי וסיכון ממשי

העם הנבחר בחר להאמין לכזביו של נאשם פלילי מימין. מי יודע? אולי שקר נוצץ בעטיפה יפה הוא יותר מלהיב מהמציאות המרה. כנראה שאשלייה של גדולה, עוצמה ותפארה עדיפה לפרהסיה מאשר התפקחות מבישה. אומנם, שנאה אינה עיקרה של תורה, אבל כנראה שהיא מאוד מאחדת את הקהילה

תחת שילטון הכנופייה העבריינית שמתארגנת בצהלה לשובה כמעט בטוח שתתגבר ההסתה הארסית והאפליה הגזענית, ויהייה יותר קיפוח. בנוסף סביר מאוד שגם יהיו דיבורים מסוכנים ונפיצים על סיפוח.

כידוע ליודעות וליודעים, כדי לשמור על ציביונה הלאומי הקדוש והייחודי של מדינת היהודים הסרבנים שמורדים בחזון המייסדים רוצים לספח בכוח, תוך הפרת חוקים בינלאומיים, מיליוני מוסלמים עויינים.

במידה והנאשם הפלילי גם יפר את החוק הבינלאומי יתחיל כאן תהליך מאוד מסוכן שעשוי להעלות את החזון הציוני והמזרח התיכון כולו בעשן. למעשה, הכל כבר כמעט מוכן. כבר לובתה שנאת חינם ויש פילוג מסוכן בעם.

ההיסטוריה המשעממת מספרת למי שבכלל מתעניין בה שאחרי בערך שבעים שנה ממלכות ישראל בדרך כלל שורפות את הבית באיזה מלחמה, והשורדות והשורדים עוברות ועוברים דירה כדי להשמיע בה קינה עגומה ומלאת חרטה כל שנה.

ציטוט:

נתניהו: תאריך היעד לתחילת הסיפוח הוא 1 ביולי ואין לנו כוונה לשנות זאת.

לפי ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, נתניהו יכול להביא לאישור בתחילת חודש יולי "את ההסכמה שתושג עם ארה"ב בעניין החלת הריבונות". בישיבת סיעת הליכוד היום אמר רה"מ כי זו "הזדמנות שלא ניתן לה לחלוף"

ציטוט:

בכל מקרה, הסיפור הוא כזה: ארבעים שנה לפני חורבן בית המקדש כבר לא ניהלו היהודים את עצמם. המערכת איבדה את הסמכות בנוגע לעברות חמורות; לא ברור האם איבדה את הסמכות על עברות קלות לפני כן או אחרי כן.

המעגל השני הוא הסיבות שהובילו ישירות לחורבן, אך לא היו אחראיות לו. אלה הסיבות שלא מנעו את החורבן –  אם מפני שבגללן לא היו ישראל זכאים לנס של התערבות שמימית, או מסיבה אחרת. כשמצרפים את כולן, מקבלים תמונה של חברה בקריסה. בחברה דתית, חילול שבת בפומבי הוא מעשה של התרסה; לא לחינם מוזכר בספר במדבר סיפור מקושש העצים ביום השבת, חטא פומבי של אדם בודד הגורם סערה רבתי. בירושלים, אנחנו לומדים, חיללו את השבת. גם יסודות אחרים של הסדר הדתי לא התקיימו. ולא רק זה, אלא ששאר המערכת קרסה: ילדים לא למדו; לא היה כבוד הדדי או בושה כלשהי; לא הייתה היררכיה; חטאים ובעיות עברו בלי תיקון, כי "לא הוכיחו זה את זה", והאחרון מסכם: שחיתות כללית. "פסקו ממנה אנשי אמנה". הפסוק המובא בהקשר זה מדבר במפורש על העדרו של "עושה משפט מבקש אמונה". כלומר, אין צדק.

עד כאן ציטוט.

מה אפשר לומר? זה אולי קצת חבל ומעורר צער, אבל אפשר להאשים את הגורל האכזר. סך הכל, העבריין הסידרתי מספר שהוא עצמו לכאורה מעולם לא עשה שום דבר שאינו מותר.

יתכן שהפיתרון הנכון, שימנע מציון עוד אסון והרבה יגון, הוא פשוט לסגור את העבריין המסוכן עד לתום ההליכים באיזה תא קטון.

קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר באתר- מידה. קישור למאמר בשם- תבוסה, מפלה, חורבן ותקומה. קישור למאמר בשם- פושעים רוצים לשלוט בשופטים?

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

5 thoughts on “הבית השלישי וסיכון ממשי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן