לכל תעלול יש גבול
לכל תעלול יש גבול, וכל חגיגה פרועה בסוף מגיעה לתומה.
אפשר לשקר להמון אנשים במשך הרבה שנים, אבל אי אפשר לכזב לכולם ולחשוב שלעולם לא יבואו עונשים.
ציטוט:
נאומו של איזנקוט ייזכר כנקודת המפנה בימי ממשלת החירום. אחריו אין דרך חזרה.
השר פירט אמש את סעיפי כתב האישום הציבורי, הביטחוני והמדיני שיוביל יחד עם גנץ נגד נתניהו. קריאתו לבחירות בין “ספטמבר לדצמבר השנה” מתיישבת עם עמדת רוב הציבור, אך לא עם רצון כנופיית ה–64 שתעמוד על מכונה גם לאחר פרישת המחנה הממלכתי מהממשלה.
עד כאן ציטוט.
כשבני וגדי בחרו לחבור לכנופיית ההנהלה לאחר מתקפה מזוויעה זה הגיע עם הכרזה שהכוונה אינה לעזור לפושע שאישר מתן מיליוניים רבים לטרוריסטים רצחניים אלא למדינה.
מזה זמן רואים שהעבריין הכזבן מסרב להגיע להסדרה שתעצור את ההרס ותפזר את תימרות העשן. כל המאמצים שנעשו עד כה לשכנע את הפושע לא הביאו להסדרה ולעצירת הלחימה.
המסקנה מהלעיל פשוטה: אי אפשר לסייע למי שמסרב לקבל עזרה.
גדי הסביר למדינה שיש בעייה שצריכה לבוא על פיתרונה, ושאין בכוונת המחנה הממלכתי להיות אחראי לפשע מלחמה בינלאומי או להרס החזון הציוני.
הנאשם מוזמן לנסות לנהל את המדינה בלי קצינים אחראיים אלא עם קיצונים סרבניים, עברייניים, מרדניים ולוחמניים. מי יודע? אולי האסונות והפיצוצים שיבואו ישמחו את האזרחיות והאזרחים?
אסור לחכות לעוד מכות נוראות וכואבות. יש צורך דחוף לנקות את האורוות ולנטרל את הסכנות. בדמוקרטיה הדרך לעשות זאת היא בעזרת בחירות.
קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- הדמוקרטיה נוסעת ליעדה. קישור למאמר בשם- הגיע הזמן לטיהור המישכן. קישור למאמר בשם- כסף במיזוודה זו בעייה. קישור למאמר בשם- כיתבי אשמה ופשעי מלחמה. קישור למאמר בשם- הכסף בא מקטאר והסוף הפך מר.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
